תפקיד המוזיקה בחילון החברה הישראלית

עמוד:261

העצום של שירי העם בחברות האירופיות נוצר והופץ בתהליך ארוך של מאות שנים , והוא זכה לטיפוח מכוון במהלך המאה ה19– כאחד הביטויים החשובים של התנועות הלאומיות הרומנטיות . במרוצת השנים נשכחו שמות מלחיני השירים , וכך נוספה להם ההילה הרומנטית כאילו צמחו מתוך 'העם . ' דוגמאות לכך , שהשפעתן על שיר העם העברי היתה רבה , היו אוסף שירי העם הגרמניים "קרן הפלאים של הנער" שערכו פון ארנים וברנטאנו בראשית המאה ה , 19– ואוסף שירי העם הרוסיים שערכו אלכסנדר בורודין וניקולאי רימסקי קורסקוב בסוף אותה מאה . מפעלם של שני המלחינים הרוסיים החשובים עודד את המבקר והחוקר היהודי יואל אנגל להקים את "החברה למוזיקה יהודית עממית" בסנט פטרבורג בשנת . 1908 המרכיב המרכזי בעבודתו של אנגל היה הוצאה לאור של מאות רבות של שירי עם יהודיים בעברית וביידיש , מפעל שבו התמיד גם לאחר שעקר לברלין בשנת 1922 ולאחר שעלה לארץ בשנת . 1924 השירים יצאו לאור בהוצאה זולה לרכישה , לרוב כדף בודד ועליו המילים בעברית וביידיש ותווי המנגינה . מנהיגי היישוב גילו במהרה את הכוח המאחד של שירים שתפקדו הן כשירים פונקציונליים בשעות העבודה והן כגורם מרכזי בהתכנסויות של פועלים לאחר שעות העבודה . נעימות של שירים רבים היו אירופיות , לרוב שירים רוסיים שתורגמו תרגום חופשי לעברית . רבים מהשירים האלה עודם נפוצים במופעים ובהקלטות , כגון "תכול המטפחת" ו"דוגית נוסעת . " ואולם מטרתם של כל המעורבים בתהליך היתה לגבש רפרטואר מקורי חדש , וכחלק מהתהליך הזה אימצו גם שירים ממוצא ערבי , כמו שיר האהבה הערבי "קדוק אל–מאואס" הנפוץ עד היום בכפרים הפלסטיניים ומבוצע בתזמורות הגדולות במצרים , ואשר אליו הותאם שירו האוריינטליסטי–הרומנטי של ביאליק " בין נהר פרת ונהר חידקל . " הגורם הראשון במעלה בגיבוש החברה הציונית בארץ היה החייאת השפה העברית כשפת שימוש יומיומית . השירה בציבור תרמה יותר מכל אמצעי אחר ליצירת המודעות לצליל F ולמבטא F של השפה העברית , בייחוד לאחר שההיגוי הספרדי גבר באופן רשמי על ההיגוי האשכנזי ( אמנם בהסתייגויות למוזיקה היה תפקיד חשוב ובולט בין הכוחות שפעלו לגיבוש חברה חילונית בארץ . בתמונה : תזמורת כלי הנשיפה של הגימנסיה " הרצליה" בשנותיה הראשונות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא