|
|
עמוד:200
מכריע לתמורות שהתחוללו ביהדות בבל בזמן החדש . אנוור שאול , בכיר היוצרים היהודיים בעיראק , רואה בו מגדלור ו"קרש קפיצה מעידן פרימיטיבי אל עידן מהפכני . " מעמדה של הערבית התקנית בקרב יהדות בבל התחזק אט אט ובשנת 1905 אף הוחל בהוראתה במוסדות החינוך הדתיים , אף שבמוסדות האלה לא נלמדו לימודי חולין . תהליך החילון וההתמערבות הביא לשבירת המחיצות בין הקהילה היהודית ובין החברה הערבית הסובבת ואינטלקטואלים יהודיים החלו להראות מעורבות גם בחיים הפוליטיים , החברתיים והכלכליים בעיראק וגם בחיי הרוח , התרבות , הספרות והאמנות . על רקע זה בצבץ אט אט בקרב היהודים חזון תרבותי חדש , וזו היתה להם אחת הפעמים המעטות מאז הופעת האיסלאם על בימת ההיסטוריה שראו בעיני רוחם אפשרות שערביותם תוכר כלא נחותה מזו של המוסלמים והנוצרים . בשנת 1924 יצא לאור בבגדאד הגיליון הראשון של אלמצבאח , שהגדיר עצמו "עיתון ספרותי , מדעי וחברתי . " עיון בעמודו הראשון מעיד על אופיו של החזון החדש : באמצע הכותרת מופיע שמו של השבועון בערבית באותיות גדולות ( אל–מצבאח . ( מתחת מופיע השם בעברית ( המנורה ) וכן שלושה תאריכים : המוסלמי 6 ) ברמדאן 1342 להיג'רה ;( העברי 6 ) בניסן שנת ( 5684 והנוצרי 10 ) באפריל . ( 1924 בצד ימין מופיעים שמותיהם של בעל הזיכיון והמנהל האחראי סלמאן שינה ושל העורך אבן אל–סמואל , שהוא כינוי העט של אנוור שאול . השימוש שעשה העורך בשמו של המשורר היהודי–ערבי הטרום–איסלאמי אל–סמואל בן עאדיאא' ( שמואל בן–עדיה ) משקף את התקוות שעמדו בבסיסו של החזון האוטופי : דילוג אל הערביות שאיננה כרוכה בדת האיסלאם . הסביבה הערבית המוסלמית לא הראתה בשלב הזה כל סימן של הסתייגות מן החזון הזה ואף עודדה אותו . פחות משלוש שנים לפני כן פרסם העיתון הבגדאדי דג'לה קריאה "אל האזרחים היהודיים" ובה נאמר שיהודי עיראק הם ערבים ועיראקים לכל דבר : "ערביותו של כל אחד מהם היא כערביותו של אל–סמואל היהודי הערבי אשר אמר בקצידה ה'לאמיה' שלו , שמעמדה אצלנו הוא כמעמד האיליאדה אצל בראשית שנות ה20- פרסם עיתון בגדאדי קריאה "אל האזרחים היהודים" ובה נאמר שיהודי עיראק הם ערבים ועיראקים לכל דבר . יהודים נטלו חלק חשוב בחיים המוזיקליים בעיראק . בתמונה משנת : 1938 תזמורת הבידור של רשות השידור בבגדאד , המורכבת כמעט כולה מיהודים , ומוסלמי אחד
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|