מוזיקה לאומית יהודית

עמוד:92

הגרמני השליט . הם אף חיפשו מוטיבים מוזיקליים ייחודיים המציינים לחיוב את הזהות היהודית – ממש כשם שכמה מן המבקרים האנטישמיים הפנו אל מוטיבים כאלה מבט של שלילה . אף בכך היו שותפים להסכמה המוזרה שהיתה לא פעם בין השיח הלאומי היהודי לשיח האנטישמי המודרני . החיפוש אחר מוזיקה יהודית לאומית שנולד מתוך התסיסה הרעיונית וההתעוררות התרבותית באימפריה הרוסית התפצל בתוך פחות מעשרים שנה לשלושה אפיקים מקבילים . אפיק אחד מצא את דרכו לארצות הברית , שאליה היגרו סמינסקי ויוסף אחרון – שניהם לאחר ששהו זמן מה בברלין ובארץישראל . סמינסקי הקדיש חלק ניכר מפעילותו המוזיקלית בהקשר היהודי למוזיקה ליטורגית של התנועה הרפורמית . כמו כן המשיך לכתוב מוזיקה אמנותית בהשפעת מוטיבים יהודיים " ) שירים וריקודים יהודיים עממיים ; " "סוויטה חסידית ( " ולפרסם מחקרים אתנומוזיקולוגיים . ( 1934 , and the Bible Music of the Ghetto ) יוסף אחרון עסק בהלחנת מוזיקה סימפונית , שבה שילב מוטיבים מן הלחנים היהודיים ממזרח אירופה והמזרח התיכון . כמו כן כתב מנגינות לסרטים הוליוודיים . אחרון , כמו עמיתו סמינסקי , חיבר אף הוא מוזיקה לתפילות בית הכנסת הרפורמי בניו יורק "טמפל עמנואל . " ואולם פעילותם האמנותית של השניים לא היתה , עם כל חשיבותה , מקור ההשפעה העיקרי של מה שנחשב למוזיקה לאומית יהודית על החיים המוזיקליים בארצות הברית . גורלה של המוזיקה היהודית המזרח אירופית עוצב במידה רבה על ידי שוק הבידור הקפיטליסטי , שבו היה למלחינים ולמבצעים יהודיים מקום ניכר . מוזיקת הכליזמרים היהודית , שהתגלגלה לארצות הברית בסוף המאה ה , 19– מצאה דרכה אל תוך התיאטרון היהודי ביידיש ומשם עברה אל הבימה האנגלית והשתלבה בתעשיית הבידור החדשה ( רדיו , קולנוע , טלוויזיה . ( המדיום האלקטרוני עשה מוזיקה זו לנפוצה וזמינה בקהילות המהגרים ברחבי הארץ הענקית . תעשייה פורחת של הקלטות החלה לאחר מלחמת העולם הראשונה וחיברה את הניגונים הישנים עם עולם הבידור האמריקני . לדבריו של מארק סלובין , האתנומוזיקולוג היהודי האמריקני , מילאה מוזיקה יהודית זו בשנות ה20– של המאה ה20– תפקיד של "מחווה לקראת זהות ' מוצקה ויציבה' בתוך הוויה של נתק חריף ומעברים מהירים . " עם שקיעת תרבות היידיש האמריקנית היתה בשנות ה70– התעוררות מחודשת של מוזיקת הכליזמרים . להקות מבצעות מוזיקה זאת בעיבודים שונים , מחקרים אתנומוזיקולוגיים נעשים עליה , וכיום היא מוכרת כביטוי מובהק של הזהות האתנית היהודית–אמריקנית . מארק סלובין סבור כי : "ה'תפוצה' ( ארצות הברית ) נעשתה מבחינות רבות למולדת של המוזיקה הזאת . " כך , שאף על פי שלכאורה יש להבין את מוזיקת הכליזמרים כאירופית – וכך היא מכמה בחינות – הריהי בעיקרה התפתחות אמריקנית , וכך היא נתפסת באירופה ואפילו בישראל . אפיק אחר של האסכולה המוזיקלית הלאומית פנה ממזרח אירופה לארץ–ישראל , ושם נמשכה השפעתו על המוזיקה האמנותית , על החינוך המוזיקלי ועל הזמר העממי עד לשנותיה הראשונות של מדינת ישראל . חוץ מיואל אנגל , שהספיק לפעול בארץ רק שנים מעטות , פעלו בארץ מלחינים , חוקרים ומורים שהשתתפו בעיצוב המוזיקה הארצישראלית בשנות המנדט הבריטי . המעבר מן העיסוק במוזיקה המזרח אירופית למנגינות יהודי המזרח התיכון ( ולמוזיקה הערבית ) כמקור ליצירה " לאומית" היה קו אופייני לזרם הזה . נציגו המובהק היה המלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ , שהחל את דרכו בארץ בהלחנת סוויטה לתזמורת של מנגינות יהודיות ממזרח אירופה " ) שלשלת הזהב . ( 1938 , " על יצירה זו כתב בוסקוביץ בשעתו : " במוזיקה זאת ניסיתי לזקק את תמצית המלודיות היהודית . השתמשתי בצורת הסוויטה . את החומר המוזיקלי שאבתי משירי עם יהודיים , ממזרח אירופה . [ ... ] ניסיתי לשמור על אופיים ורוח מקורם – שירי עם , המהווים מבע לרוח האומה . [ ... ] יחס זה לקומפוזיציה היה גם לקודאי ולברטוק . לא שיניתי מאומה בבניין המלודי של השירים ולכן מכנה אני את המוזיקה שלי בשם מוזיקה אמיתית של פולקלור . [ ... ] מוזיקה יהודית מביעה לדעתי את רגשותיהם של היהודים המפוזרים בעולם כולו . " כעבור שנים אחדות נעשה לראש המדברים של הסגנון "הים תיכוני , " וב1946– הושמע ביצוע בכורה של יצירתו "סוויטה שמית , " יצירה שנכתבה בהשפעת לחנים ומקצבים מן המזרח התיכון . השפעת המוזיקה המזרח תיכונית ניכרת גם בחלק מיצירותיהם של כמה מלחינים ישראליים בולטים שכתבו בין שנות ה30– לשנות ה . 60– המלחין פאול בן–חיים שיבץ ביצירותיו המוזיקליות לחנים מזרחיים מסורתיים , והיה לאחד ממעצביו הבולטים של מה שכונה "הסגנון הים תיכוני . " הלאומיות היהודית בגלגולה הציוני והארצישראלי קשרה בין מוטיבים תנ"כיים לצורות מוזיקליות מקומיות . החתירה ל"מקומיות" או "ארצישראליות" הולידה מקבילה מוזיקלית לשימוש שעשו סופרים , משוררים , ציירים ופסלים בנוף הארץ ובתרבותה של האוכלוסייה הלא–אירופית המקומית . אלא שהמלחינים נאלצו להתמודד עם הקושי לבטא צורות מוזיקליות לא אירופיות בהלחנה בסגנונות האירופיים ובביצוע בכלים לא מקומיים . המוזיקולוג הישראלי יהואש הירשברג הורה על מה שכינה "ערפולו של אידיאל 'המזרחיות , "' ביצירה המוזיקלית האמנותית . לדעתו , היתה כאן הצהרת כוונות תרבותית , אך נעדרה הגדרה ברורה של סגנון מוזיקלי . לא נוצר מגע של ממש בין יוצריה ומבצעיה של המוזיקה המקומית ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא