ההשכלה

עמוד:24

השכם והסיק את התנור השלכתי את הספר אצל התנור ולא נשאר שום סימן שקרה איזה דבר . " וההיסטוריון שמעון דובנוב מספר על ההתרגשות שאחזה בו כאשר נפתחו לפניו , בשנות העשרה שלו בהיותו תלמיד ישיבה , אוצרות הספרייה של יהודי משכיל במסטיסלב . "בעת ההיא " , המשיך דובנוב לספר על התמורות שהתרחשו בו בשנת , 1874 "נפלו לידי חוברות הירחון הפרוגרסיבי מווינה 'השחר' של פרץ סמולנסקין . בחור ישיבה אחד מתלמידי סבא הוליכני פעם אחת לעלייה של בית מדרש קטן שלמד בו , הוציא מארגזו שתי חוברות דקות של 'השחר' והשאילן לי לקריאה וביקש ממני להצפינן יפה יפה ולא להגיד לשום אדם שהוא נתן אותן לי , משום שבזה צפונה לו סכנה להפסיד את 'הימים' שלו בבתי התושבים ולהיגלות מן העיר . קראתי אפוא ביתר התרגשות את החוברות האסורות של הירחון , שבחוגי המשמרים נחשב למסוכן מן המסוכן . " כפי שהמשכילים היו מודעים בחריפות יתרה למודרניות ולאתגרים שהיא מעמידה בפני החברה והתרבות המסורתית של היהודים , כך היו גם רגישים ביותר לשאלת גבולותיה של המודרניזציה היהודית . ההשכלה הביאה , כאמור , ליהודי אירופה במאות ה18– וה19– עולם חדש של ספרים ורעיונות ואף ערכים חדשים של אסתטיקה , נימוסים , טעמים וריחות , ודובריה הטיפו לרפורמות עמוקות בתודעה ובהתנהגות . ההשכלה צידדה בפיצולה של הזהות היהודית לספירות שונות של עשייה , מחשבה וקיום , כפי שביטא זאת היטב יל " ג בשורות הקלאסיות של שירו " הקיצה עמי : " " היה אדם בצאתך ויהודי באהלך , אח לבני ארצך ולמלכך עבד . " מעתה ההגדרה " יהודי , " המקפלת בתוכה את הממד האתני , הדתי , התרבותי והחברתי–קהילתי , אינה מספקת עוד והעולם המלוכד והאחיד נשבר כדי שהיהודים יוכלו לחיות בעת ובעונה אחת גם בספירה הכלל אנושית של בני האדם באשר הם וגם בספירה המדינית והאזרחית , וגם להמשיך ולשמר את זהותם היהודית . השלילה המוחלטת של אופציית ההתבוללות כפתרון לקיום היהודי החילוני המודרני הביאה את המשכילים לבדיקה חוזרת ונשנית של גבולות המודרניזציה הרצויה בעיניהם . גם כשתמכו במדיניות האינטגרציה של המדינה , הם דחו כל ניסיון לפורר את התרבות היהודית ובוודאי לתבוע טמיעה או המרת דת , ובשעה שנתקלו ביהודים בעלי נטיות להתבוללות , לנטישת הלשון העברית , או אף בגילויים של מתירנות דתית מתוך היסחפות אחרי ההזדמנויות והפיתויים של חיי הכרך האירופיים , הם הוקיעו זאת כ " השכלה מזויפת . " בזמן שהמשכילים היו טיפוסי המעבר בין מסורת למודרנה שהתאמצו לנסח נוסחאות דואליסטיות המגשרות בין הישן לחדש , הצטיירו " המשכילים המזויפים " כחוצים את הגשר ושורפים אותו מאחוריהם . מהבחינה הזאת ייצגה ההשכלה את העמדה המרכזית בשיח המודרניזציה שהתנהל בחברה היהודית שדחתה הן את אויבי הנאורות האנטימודרניסטים מן המחנה האורתודוקסי והן את אויביה של הזהות היהודית הייחודית והקיום היהודי הנפרד . העמדת שימורו וליכודו של הקולקטיב היהודי גם לאחר הטרנספורמציה המודרניסטית החיונית בראש סדר היום של ההשכלה היא שמסבירה את התהליך הדיאלקטי שכמה משכילים החלו לעבור , בשליש האחרון של המאה ה , 19– אל הלאומיות היהודית המודרנית . קריאת מפת המודרניזציה היהודית מתוך גישה אמפתית ומודאגת חידדה בהם , עוד בטרם נתקלו יהודי מזרח אירופה בשנות ה80– באנטישמיות ובפרעות , את תחושת הדחיפות בבלימת תהליכי ההתפוררות הלאומית והם היו מהראשונים שתרמו לצמיחתה של תודעה ואידיאולוגיה לאומיות מודרניות . לקריאה נוספת : עמנואל אטקס ( עורך , ( הדת והחיים , תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה , ירושלים , תשנ"ג . שמואל ורסס , מגמות וצורות בספרות ההשכלה , ירושלים , תש"ן . , –––– " "–––– הקיצה עמי : ספרות ההשכלה בעידן המודרניזציה , ירושלים , תשס"א . יעקב כ"ץ , מסורת ומשבר , החברה היהודית במוצאי ימי הביניים , ירושלים , תשי"ח . רפאל מאהלר , החסידות וההשכלה , מרחביה , . 1961 מיכאל מאיר , צמיחת היהודי המודרני , זהות יהודית ותרבות אירופה בגרמניה , , 1824-1749 תרגם דוד זינגר , ירושלים , . 1990 דן מירון , בין חזון לאמת , ניצני הרומן העברי והיידי במאה התשע עשרה , ירושלים , תשל"ט . שמואל פיינר , השכלה והיסטוריה , תולדותיה של הכרת עבר יהודית מודרנית , ירושלים , תשנ"ה . , –––– " "–––– מהפכת הנאורות , תנועת ההשכלה במאה ה , 18– ירושלים , תשס"ב . משה פלאי , במאבקי תמורה , עיונים בהשכלה היהודית בגרמניה בשלהי המאה ה , 18– תל–אביב , . 1988 יוסף קלוזנר , ההיסטוריה של הספרות העברית החדשה , א - ' ו , ' ירושלים , תשי"ב–תשי"ד . David Sorkin , The Berlin Haskalah and German Reli- cal Study , Philadelphia , 1973 . Alexander Altmann , Moses Mendelsshon , A Biographi- History 1794-1881 , Stanford , 1985 . Steve J . Zipperstein , The Jews of Odessa - A Cultural Gordon and the Crisis of Russian Jewry , New York , 1988 . Michael Stanislawski , For Whom Do I Toil ? Jehuda Leib tives on the Haskalah , London-Portland Or ., 2001 . Shmuel Feiner and David Sorkin ( eds . ) , New Perspec- gious Thought , London-Portland Or ., 2000 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא