מודרניזם יידי בארצות הברית

עמוד:169

הסתפקו בפרסום פרקים מתוך טקסט ארוך שלא הושלם . ערמת הגופות שטרם הגיעו לקבורה נעשית בפואמה של פרץ מארקיש "הערמה" מוקד לכיעור קוסמי , להתרסה כלפי שמיא ולחילול הקודש . הוויית ההרס והמוות על רקע מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית הינה נוכחות כול יכולה בפואמה אחרת של פרץ מארקיש , "וויילאנד" " ) ארץ דווי , ( 1922-1920 , " אשר מדגישה לכל אורכה את נוכחותם של היסודות הנוצריים ובראשם דמותו של ישוע על הצלב . " מעפיסטא" של אורי צבי גרינברג ( 1922-1921 ) משליט את הרוע בעולם המרוקן מן הנוכחות האלוהית ; הפואמה "אין מלכות פון צלם" " ) במלכות הצלב , ( " אשר נדפסה בברלין ב1923– בגיליון האחרון של כתב העת אלבאטראס שבעריכתו , היא מבחינה זאת פריצת דרך בולטת בכתיבתו : נקודת הפתיחה לטקסט היא אווירת החורבן האפוקליפטי ; אך בהמשך מגיע " במלכות הצלב" להיות היצירה הבולטת היחידה במודרניזם היידי במזרח אירופה המעלה עמדה אידיאולוגית ברורה , ומדובר דווקא בעמדה ציונית , שרוב היוצרים ביידיש בני הדור ההוא היו רחוקים ממנה . כל היצירות האלה נעות בתנועת מטוטלת בין חזיונות הגאולה בפניה השונות ובין הרגישות המוקצנת להוויית המוות , ומתח זה הוא המאפיין המהותי של המודרניזם היידי במזרח אירופה . לקריאה נוספת : נתן כהן , ספר , סופר ועיתון : מרכז התרבות היהודית בוורשה , , 1942 -1918 תשס"ג . אברהם נוברשטרן , "המעבר אל האקספרסיוניזם ביצירת אורי צבי גרינברג : הפואמה 'מעפיסטא' – גלגולי עמדות ודוברים , " הספרות , גל' 36-35 ( קיץ , ( 1986 עמ' . 140-122 אברהם נוברשטרן , קסם הדמדומים : אפוקליפסה ומשיחיות בספרות יידיש , תשס"ג . מודרניזם יידי בארצות הברית אברהם נוברשטרן העיר ניו יורק נעשתה , בראשית המאה ה , 20– למרכז החשוב ביותר של המודרניזם בספרות יידיש בזכות כמה גורמים , שבחלקם לא היו תלויים אלה באלה . מדובר בעיר שמספר יהודיה היה הגדול ביותר בעולם ( בשנת 1920 כבר היו בה יותר ממיליון וחצי יהודים . ( מוסדות התרבות ביידיש , ובראשם העיתונות והתיאטרון , זכו בניו יורק לתנופה כמותית כבירה ; הם הבטיחו את קיומה הכלכלי של אינטליגנציה יהודית מקצועית שהיה ביכולתה להתפרנס מן הכתיבה , ולו בצמצום . סופרי יידיש יצרו אמנם גם בערים אחרות בארצות הברית ( כגון שיקגו ולוס אנג ' לס , ( אך הן נחשבו לפריפריה לעומת המעמד המרכזי הבלתי מעורער של ניו יורק , עיר הבירה של ספרות יידיש . סופרי יידיש בארצות הברית היו משוחררים לחלוטין גם מפחד הצנזורה , שהיה מוחשי ביותר בפולין בין שתי מלחמות העולם , וגם מההגבלות הקשות שהוטלו על חופש הביטוי בברית המועצות . בין הגורמים הפנימיים שהכשירו את קרקע גידולו של המודרניזם ביידיש יש לזכור את ההיחלשות היחסית של האידיאולוגיות היהודיות בארצות הברית לעומת מזרח אירופה ( להוציא את השפעתו הניכרת של הקומוניזם בקרב המהגרים היהודיים בארצות הברית , בעיקר בשנות ה . ( 20– ההשפעה של האתוס התרבותי האמריקני על חיי המהגרים היהודיים היתה אמנם שולית , אך נראה שנוכחותו העקיפה ניכרת בכל מה שנוגע להדגשת הערך של חופש היחיד בכלל ושל חופש היוצר בפרט . ב1907– התארגנה קבוצת משוררים ופרוזאיקונים והם זכו לכינוי ' די יונגע ' ') הצעירים . ( ' הם הכריזו במופגן על רצונם לשחרר את ספרות היידיש מכל מחויבות לאידיאולוגיות לאומיות וחברתיות . אף שהמארג הארגוני של הקבוצה לא היה יציב והקשרים בין חבריה היו רופפים למדי , הם הצליחו , במשך יותר מעשור , להוציא לאור ביטאונים המוקדשים באופן בלעדי לספרות ולאמנות ; אחדים מהם גם נתנו מקום בולט להדפסת יצירות של אמנים יהודיים . ' די יונגע ' היתה הקבוצה הספרותית המובחנת הראשונה בהתפתחותה של ספרות יידיש המודרנית , והיא הניחה את היסוד להתארגנויות הספרותיות שבאו בעקבותיה . עם חברי 'די יונגע' נמנו גם משוררים ( משה לייב האלפרן , מאני לייב , ראובן אייזלאנד , י"י שוורץ , זישא לנדאו ואחרים ) וגם פרוזאיקונים ( בעיקר דוד איגנטוב , יוסף אופטושו ואייזיק ראבוי . ( אך מן ההתחלה היה ברור שמשקלה של השירה בקבוצה הזאת עדיף על משקלה של הפרוזה , והיחס הזה בין האפיקים הספרותיים השונים היה לאחד מסימני ההיכר של המרכז הספרותי של יידיש בארצות הברית לאורך כל שנות קיומו . עדיפותה של השירה היתה כרוכה בין היתר הן בהדגשת העולם האישי של המשורר והן במאמץ המתמשך ליצור לשון שירית ביידיש מעודנת וגמישה השומרת על מרחק ניכר מן הלשון המדוברת בין המהגרים . באשר לז'אנרים אחרים בולטת העובדה ש'די יונגע' כמעט לא הקדישו מכוחם לכתיבה דרמטורגית , ונראה שיש לתלות את הסיבות לכך במצבו הירוד של התיאטרון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא