משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית

עמוד:136

יפה ואריך נוימן ( שעלה לישראל . ( קרבה חלקית לפסיכואנליזה יש באסכולת הלוגותרפיה של ויקטור פרנקל , פסיכיאטר יהודי מווינה שחי ופעל בארה"ב , שהיה , כאמור , ניצול השואה . מבין ממשיכיו–מתקניו היהודיים של פרויד , בתו אנה פרויד ויריבתה מלאני קליין היו נאמנות לזהותן היהודית–החילונית . לקבוצה זו שייכים גם שאנדור פרנצי , שניסה לחולל בטיפול הפסיכואנליטי שינויים ואלה התקבלו רק אחרי מותו , ואוטו ראנק , שייסד לבסוף אסכולה נבדלת שלא הכתה שורש . הרדיקלי שבין תלמידי פרויד , וילהלם רייך , ביקש לחבר את הפסיכואנליזה עם הקומוניזם , מתוך הסתמכות על ספקולציות ביולוגיות וקוסמולוגיות פרועות , והשפיע רבות על עיצוב הדור הצעיר בשנות ה60– הסוערות בארה " ב . הוא היה עוין ליהדות ולמיסטיקה , אבל תורתו לבשה ברבות הימים אופי מיסטי מובהק . הפסיכואנליזה האמריקנית , שפרויד בז לה בשל נוקשותה המקצועית ( האמריקאים היו בין המתנגדים החריפים לפתיחת המקצוע לאנשים שאינם פסיכיאטרים , ( החלה לפרוח עם בריחת רבים מממשיכיו המבטיחים ביותר של פרויד לארה"ב . קארן הורני , הלנה דויטש , תיאודור רייק , אריך פרום , אוטו פנישל , שאנדור ראדו , דוד רפפורט ואחרים , שנקלטו באוניברסיטאות ומוסדות אמריקניים יוקרתיים , וממשיכיהם האמריקניים ג'ייקוב ארלוו וצ'רלס ברנר , הפכו את הפסיכואנליזה ממקצוע רווחי גרידא לתיאוריה תוססת שהפרתה את החינוך , הסוציולוגיה , האנתרופולוגיה , ההיסטוריה וחקר הספרות . אוטו קרנברג , הפסיכואנליטיקאי הבולט ביותר כיום בארה"ב , הוא יהודי , וכמוהו היה החדשן המבריק סטיבן מיטשל , ממייסדי הגישה האינטרסובייקטיבית , שנפטר בטרם–עת . כמו כן בולט תומס אוגדן בחדשנותו בטיפול הפסיכואנליטי בפסיכוזות . קוריוז מוזר קשור בהיינץ קוהוט , יליד וינה שעבר לארה"ב , מייסד הזרם המהפכני של "העצמי" בפסיכואנליזה . הוא התכחש ליהדותו ולעתים אף ניסה ליצור את הרושם כי הוא ממוצא נוצרי . יש המקשרים זאת לעובדה שגם את זהותו המינית עטף בסודיות גמורה . פרשה מאלפת , אם כי באופן שלילי , היא המקרה של ברונו בטלהיים , שנתפס כאחד ממייצגיה המובהקים ביותר של הפסיכואנליזה בארה"ב . הוא הרבה להסתמך על התנסותו במחנות הריכוז כדי לקדם את מסריו הקיצוניים , שנשמעו כקריקטורות הוליוודיות של הפסיכואנליזה , ועיקרם האשמה גורפת של ההורים בהפרעות הנפשיות של ילדיהם , ואפילו בהפרעות שכבר אז נחשדו לבעלות בסיס אורגני , כמו האוטיזם . העוינות כלפי ההורים בכתביו של בטלהיים הופיעה לא אחת יחד עם אמירותיו הארסיות כלפי המורשת היהודית כולה , אמירות שניתן להגדירן אנטישמיות . אחרי מותו התברר כי לא זו בלבד שנהג להתעלל במטופליו , ושמחקריו התבססו על נתונים מומצאים , אלא שגם תעודותיו כפסיכואנליטיקאי היו מזויפות . בלי להיכנס לחקירה פסיכואנליטית בנבכי נפשו של בטלהיים , קריאתו הגורפת ליהודים להסתלק לחלוטין מיהדותם , כמוה כמיתולוגיה בדבר "האם המקפיאה" של האוטיסט , מלמדות עד כמה ניתן לעוות מסרים פסיכואנליטיים בהצגתם הפשטנית . בפסיכואנליזה הצרפתית , שבה האסכולה של ז'אק לאקאן דומיננטית , אין יהודים רבים , אך לאור יחסו הכמעט פטישיסטי של לאקאן כלפי כתבי פרויד לא ייפלא שרבים מהניתוחים שלו ושל ממשיכיו עוסקים בנושאים יהודיים , כגון השופר . גם ז'אק דרידה , מראשוני הפוסט–מודרניזם שהשפיע השפעה ניכרת על הפסיכואנליזה הלאקאניאנית , היה יהודי . בפסיכואנליזה בת ימינו המתח בין ההיבט ההרמנויטי להיבט המדעי של התיאוריה הביא לשגשוגן של שתי מגמות מנוגדות , הפוסט–מודרניסטית מצד אחד והמחקריתהפיזיולוגית מצד אחר . גם כאן , בתחום המרתק הקרוי נוירופסיכואנליזה , המשלב פסיכואנליזה עם חקר המוח , רב מספרם של החלוצים היהודיים . אריק קנדל , הפסיכיאטר והנוירוביולוג חתן פרס נובל , ואוליבר סאקס , הנוירולוג הנודע , נחשבים למבשרי המדע הזה , והישראלי יורם יובל נמנה כיום עם מעצביו . את מספרם הגדול של היהודים בפסיכואנליזה יש לראות על רקע התופעה הכללית יותר של בולטותם בפסיכולוגיה . סקר של כתב העת Review of General Psychology מ2002– מונה 38 יהודים בין מאה הפסיכולוגים הבולטים של המאה ה . 20– ד . הפסיכואנליזה בישראל פרויד תמך בציונות . הוא שימש , לצד איינשטיין , חבר הדירקטוריון הראשון של האוניברסיטה העברית וסירב לקבל תמלוגים על התרגום העברי לטוטם וטאבו . מנגד , תבעה התרבות הישראלית המתחדשת חזקה עליו . אימוצו של פרויד בידי תנועת הפועלים עומד בניגוד בולט להתעלמות ואף לסלידה שחשו כלפיו גדולי מחקר היהדות של אותו דור כדוגמת מרטין בובר וגרשום שלום , שלא להזכיר את שנאתו העזה של ישעיהו ליבוביץ' לכל הקשור בפסיכואנליזה . העובדה שבימינו קיימת ספרות ישראלית עשירה של מחקרים ביהדות מנקודת ראות פסיכואנליטית מעידה על הזמן הרב שנדרש – הן למדעי הרוח השונים להתגבר על התנגדותם לפסיכואנליזה והן לפסיכואנליזה עצמה להתפתח ולהיעשות לכלי מחקר יעיל יותר . המגזר הסוציאליסטי , לעומת זאת , אימץ את פרויד בחום .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא