החברה היהודית באירופה

עמוד:268

את החלוקה המגדרית שהיתה אופיינית למעמדות הביניים במאה ה . 19– על פי הפרדיגמה הבורגנית , היו הגברים אחראים לה @ תכרות למחיית המשפחה ולהתמודדות עם העניינים הפוליטיים הציבוריים ; הם בילו את יומם מחוץ לבית בעיסוקיהם המסחריים ואת ערביהם מדי פעם בפעם במועדוניהם . נשותיהם היו אחראיות לתפקודו היעיל של משק הבית ולחינוך האופי של הילדים . האם , אף שהיה עליה לפעמים לקרוא לעזרה את האוטוריטה הסופית של האב , היא שהפעילה את המשמעת הקפדנית כלפי הילדים , שציפו מהם להתנהג היטב כסימן למכובדותו של הבית הבורגני . הגישה המקובלת היתה שנשים וגברים נבדלים זה מזה בעצם טבעם , ולפיכך מוטלים עליהם תפקידים חברתיים שונים . הגברים חזקים גופנית ונחושים נפשית שעה שהנשים חלשות גופנית ורגשניות , אך הן היו מקור של כוח רוחני . ספרי תפילה יהודיים מודרניים , שנכתבו בלשון הדיבור לשימוש ביתי והיו די פופולריים באירופה מאמצע המאה ה19– עד לראשית המאה ה , 20– הבהירו היטב את ההבדל בין המינים . שוב לא שאבו הגברים את סמכותם מגישתם הבלבדית לטקסטים היהודיים ; שוב לא הוכרו הנשים כשותפות חיוניות לעסקים . ואכן , אחד ממאפייניו של הבית הבורגני הוא שנשיו אינן משתתפות בעבודת הבעלים ובעולם העסקים שלהם . אמנם החלוקה בין הפרטי לציבורי לא היתה ברורה וחותכת כמו שהדברים מוצגים תיאורטית . הגברים שמרו בידיהם את השליטה באמצעות חוכמתם העדיפה לכאורה , הרציונליות שלהם והתלות הכלכלית של כל בני המשפחה בהם , הנשים נכנסו למעגל הציבורי באמצעות הצדקה המאורגנת ודאגתן לענייני החינוך . יתר על כן , מחקרים היסטוריים הראו כי משפחות שהיו להוטות לעמוד בסטנדרטים הבורגניים , אבל היו נתונות בקשיים כספיים , הסוו את נוכחותן המתמדת של נשים כ"עוזרות משפחה" בעסקי בעליהן . במחצית השנייה של המאה ה19– נעשתה המשפחה הבורגנית דגם לכל היהודים כמעט במערב אירופה ובמרכזה וגם בארצות הברית , ומציאות חיים למספר גדל והולך שלהם . כבר בשלהי המאה ה18– נזנח דפוס הנישואים המוקדמים כלא מציאותי בשל התנאים הכלכליים והמגבלות הפוליטיות ; בתקופה המודרנית המשיכו יהודים להינשא באיחור ( כלומר , הנשים באמצע שנות העשרים שלהן , והגברים לקראת סוף שנות העשרים ) מחמת שאיפותיהם הבורגניות שהכירו ביציבות הכספית כדרישה מוקדמת לנישואים . שיקולים כלכליים המשיכו למלא תפקיד בנישואים , אבל קיומו של קשר לפני החתונה בין הנישאים נעשה לנורמה , וציפו שאהבה תמלא תפקיד כלשהו בזיווג . סיומן , או צמצומן , של המגבלות על יהודים לא רק אפשר להם להגר אל הערים , אלא סייע בידם במציאת מקומות מגורים נוחים יותר . בתקופה המודרנית נעשתה המשפחה הגרעינית לדפוס העיקרי של החיים היהודיים . יתרה מזאת , נעשה סביר יותר שמתבגרים ימשיכו לגור בבית הוריהם , ולא יישלחו למקום אחר , ללמוד מקצוע או להיעשות למשרתים , כמו בזמנים הטרום–מודרניים . משקי הבית היהודיים , מכל מקום , קטנו רק בהדרגה במאה ה19– לעומת המאה ה . 18– אף כי היהודים החלו לפקח על הילודה מוקדם יותר מעירוניים אחרים בגרמניה , וצעדו בד בבד עם שכניהם הצרפתים שמשפחותיהם היו קטנות משל כל תושבי מערב אירופה בראשית המאה ה , 19– נותרו המשפחות היהודיות גדולות עד סמוך למאה ה . 20– ניהול משק הבית גזל הרבה מזמנה של אישה יהודייה ממעמד הביניים . בצד מחויבותה להבטיח את הניקיון והסדר היה עליה לתכנן את כל התפריטים לשלוש ארוחות לפחות ביום ולהשגיח על ביצועם . נשים היו צריכות גם לפקח על המשרתים והמשרתות , לפחות שרת אחד נחשב חיוני לכל מי שהיו לו יומרות בורגניות . האמהות לימדו את הילדים להתפלל והשגיחו על לימודי הקריאה שלהם , והיו אחראיות לנימה המוסרית והתרבותית של הבית . עליהן הוטל גם לשמור על משפחת שילד עם האומנת וילדה לא מזוהה , לייפציג . 1901 במחצית השנייה של המאה ה19- נעשתה המשפחה הבורגנית דגם ליהודים רבים במערב אירופה ובמרכזה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא