היחיד והקהילה – מבוא

עמוד:248

בין–קהילתיים שהתקיימו בעידן הטרום–מודרני . המוני המהגרים היהודים ממזרח אירופה יצרו באמצעות המפלגות הפוליטיות הרדיקליות רשת הזדהות בינלאומית , שהיתה חלק בלתי–נפרד מן התנועה הלאומית המודרנית . כך הפכו סניפי ה"בונד" באנגליה , צרפת וארצות הברית , ובשאר מוקדי הגירה גדולים , סניפים של ישות אתנית–תרבותית–לשונית אחת ; כמותם היו סניפי מפלגת "פועלי ציון . " אפילו הקומוניסטים היהודים , שחלקם היו חברי מפלגות ציוניות לשעבר , או שהיו יוצאי ה"בונד , " היוו חלק מאותה רשת חברתית בינלאומית . לעתים עמדה ההזדהות החברתית בסתירה לרעיונות המוצהרים של המפלגה הרדיקלית , בשל היותה גורם ששימר זהות ייחודית של החברים היהודים , שעה שייחוד כזה הוקע ונשלל מבחינה אידיאולוגית . ההתארגנות המפלגתית הפכה בראשית המאה ה20– לעניין מרכזי כל כך בחברה היהודית , עד שגם בחוגי האורתודוקסיה הועתק המודל הארגוני החדש . בשנת 1912 קמה "אגודת ישראל , " מפלגה פוליטית חרדית , שאימצה את דפוס הארגון הפוליטי–חברתי המודרני אל מול המהפך הארגוני שעבר העולם היהודי בתוך פחות משני עשורים . אולם , שלא כמפלגות החילוניות , שהיו בעלות מצע רעיוני חדשני , היתה המפלגה האורתודוקסית בעלת מסר מסורתני מובהק . אך לא רק המסר המוצהר היה שימור המסורת . יסודות מן הקורפורציה הטרום–מודרנית נמזגו אל תוך הצביון הסוציולוגי של הארגון החדש . "אגודת ישראל" חיברה חצרות חסידיות על אופיין החברתי המיוחד ורבנים ראשי ישיבות . זאת ועוד , הסמכות העליונה בכל מה שנוגע לאמונות ולרעיונות לא היתה בידי החברים או בידי נציגיהם בוועד מרכזי נבחר , אלא הופקדה בידי רבנים . באופן פרדוקסלי אירע בארגון החרדי הפוליטי החדש מה שאירע בקרב ארגונים יהודיים בלתי–מסורתיים עם ביטולה של הקורפורציה המסורתית : הרבנים קיבלו סמכויות ותפקידים שכלל לא היו להם בעולם הטרום–מודרני . סוג אחר של ארגון וולנטארי ה " לאנדסמנשפטים " של המוני המהגרים היהודים , שנעו מארצות מזרח אירופה ומקהילות אגן הים התיכון למדינות מערב אירופה ולארצות שמעבר לים , יצרו סוג אחר של ארגון וולונטארי , שתפס מקום חשוב כמוקד של הזדהות חברתית ושימור זהות יהודית בתוך תהליכי אקולטורציה נמרצים . יוצאי ערים ועיירות , שהיגרו במאות ה19– וה20– ממרכז אירופה וממזרחה ליעדים במערב אירופה ואל מעבר לים , ייסדו במולדת החדשה אגודות , מועדונים וחברות , שכונו בשם ' לאנדסמנשפט ' ( לאנדסמן , ביידיש : יוצא אותו מקום . ( בשונה מן המפלגה הפוליטית היהודית , לא היה הלאנדסמנשפט , ביסודו , ארגון רעיוני או פוליטי , אף שבתקנונים של אגודות כאלה ניתן למצוא הצהרות אידיאולוגיות , ובמגוון תפקידיו הוזכרו גם מטרות פוליטיות . הדבק המחבר בין אנשי הלאנדסמנשפט היה בעיקרו הקשר הישן שנמשך מן העולם האירופי או הים–תיכוני , שנשאר מאחור . סוג אחר של לאנדסמנשפטים היה קשור בהשפעתם של האיגודים המקצועיים , ואליהם הצטרפו עשרות אלפים מן המהגרים שהיו פועלים בדור הראשון להגירתם . כך , למשל , היו לארגון העובדים היהודי האמריקני , ה ' ארבעטער רינג , ' סניפים בערים הגדולות של ארצות הברית , שבהם היו חברים יוצאי עיר או עיירה מסוימת . בספר טויזנט יאר פינסק ( אלף שנות פינסק ) שראה אור בניו–יורק בשנת , 1941 מתואר הסניף הפינסקאי מס ' 210 של ה ' ארבעטער רינג ' במלים הבאות : " הסניף הפינסקאי הוא חוליה בשלשלת המלוכדת של אגודות , המרכיבות את תנועת העם הרדיקלית הגדולה ובעלת הנוכחות המרשימה – ה ' ארבעטער רינג ' [ ... ] התמיכה בחברים בעת מחלה ומצוקה נותרה המטרה העיקרית של הארגון . אולם ה ' ארבעטער רינג ' נבדל מאגודות אחרות באופיו הסוציאליסטי המובהק , ביחסו החיובי לתרבות היהודית המודרנית ובתמיכתו הפעילה בתנועות מתקדמות יהודיות וכלליות . " כאן מתגלה החיבור רב–המשמעות , שלא נחקר עד היום לעומק , בין הארגון הפוליטי–רדיקלי החדשני ( דמוי המפלגה ) לבין אגודת המהגרים הוולונטארית . בארגונים כאלה נוצרו חיבורים שנראו בזמנם בלתיאפשריים מן ההיבט האידיאולוגי והפוליטי הטהור . כך , למשל , תמכו אנשי ארגון יוצאי פינסק הנ"ל ב"בונד" האנטי–ציוני בפינסק , וממש באותה עת גייסו כספים לתמיכה בחלוצים יוצאי פינסק שהתיישבו בארץ–ישראל בתקופת העלייה הרביעית . כך או אחרת , אגודות יוצאי הערים והעיירות שקמו בארצות ההגירה החדשות היו גורם מלכד ששימר כמה ממאפייני הקשר הקורפורטיבי המסורתי אל מול כוחו המצמית של הסדר הקפיטליסטי המנוכר . תיאור ציורי שתיאר הסופר שלום עליכם את חיי המהגרים היהודים בניו–יורק בראשית המאה ה20– מלמד רבות על המקום שמילא הלאנדסמנשפט בחיי המהגרים . מצד אחד , היה בית הכנסת מקום מפגש ששימר את הקשרים החברתיים ( והמשפחתיים ) בין בני המקום הישן : "יש בניו–יורק , ברוך השם , בתי כנסת כמעט בכל רחוב [ ... ] בית הכנסת הוא באמת שלנו . כלומר , היהודים המתפללים שם הם כולם מן העיירה שלנו . קוראים לו בשם 'כל ישראל אנשי קסרילעווקע' או 'בית הכנסת הכתריאלי . ' ראינו שם מכרים רבים מעירנו . " מן הצד האחר , אפשר הלאנדסמנשפט למהגרים השתלבות קלה יותר בעולם החדש . בין היתר על ידי קליטתם בשיטות המסחר של העידן הקפיטליסטי : "הפרעזידענט [ הגבאי ] של בית הכנסת שלנו הוא אחד מבעלי 'החברה הלאומית לנקניקים . ' הצליחה אמא לשכנע

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא