אברהם גייגר

עמוד:71

אברהם גייגר פול מנדס–פלור גייגר ( 1874-1810 ) גדל בקהילה מסורתית בגרמניה , אך כבר בגיל צעיר היה משוכנע שהיהדות מצויה בשקיעה בשל התפיסה המאובנת שלה את המסורת ואת ההלכה . היהדות , טען , זקוקה לשינוי מיידי . התמורה הנכספת אינה יכולה להיות שרירותית ; להפך , עליה להתבסס על פרשנות מחודשת , "מדעית , " של הכתבים המייסדים של היהדות , ובעיקר המקרא והתלמוד . בפרשנותו הזאת הוא מיזג את המצווה המסורתית של תלמוד תורה עם מדעי היהדות . גייגר זכה להערכה רבה בשל בקיאותו הן בכתבים המסורתיים והן במחקר המודרני שלהם , ונעשה למורה ההוראה המרכזי של הרפורמה . במחקר התלמוד סירב בעקשנות להכפיף את הניתוח המדעי לפרשנות הרבנית , ובמחקר הביקורתי של המקרא הכניס חידושים רבים . עד לזמנו נמנעו אנשי מדעי היהדות מניתוח מדעי של המקרא , וכך הופקר השדה הזה למלומדים פרוטסטנטים , אך גייגר הורה שמחקר ביקורתי של המקרא הוא עיסוק לגיטימי ליהודים . הוא גם היה המלומד היהודי הראשון שערך מחקר על ישו מנקודת ראות יהודית . בניגוד לתיאולוגים הנוצריים הדגיש שישו לא מרד בתורת הפרושים אלא להפך , ובכך שהטיף לדמוקרטיזציה של החברה היהודית היה בעצם תלמיד מובהק של מוריו היהודיים . ממחקריו על " היהודי ישו " לא רק שנכנס לתחום שהיה שמור עד זמנו אך ורק לחוקרים נוצריים , אלא גם ביסס עם זאת את תביעתו לשוויון זכויות מלא ליהודים באירופה חדשה החדורה ברוח הנאורות המדעית . לאור כל זאת לא פלא הוא שבמחקריו בהיסטוריה היהודית , מחקרים שבהם הדגיש בעיקר את תורת היהדות , הזניח את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של היהודים . במחקריו התיאולוגיים ביקש להפוך את היהדות לבעלת בריתן של ההשכלה , של ה 9 דמה החברתית והמדעית ושל השקפת העולם האוניברסליסטית . הוא היה משוכנע שרפורמה ביהדות , שתיעשה על יסוד מחקר ביקורתי של מקורותיה , תבליט את העקרונות האוניברסליים המובלעים באמונה היהודית . בהתאם לכך רצה לבטל כל ציון של ייחוד לאומי יהודי ולכוון את הקהילה לעבר תפיסת היהדות כשליחות מוסרית " ) תעודה ( " להפצת "האמונה הרציונלית" בחוק המוסרי ובאל אחד . עם זאת היה גייגר משוכנע שאימוץ אתוס אוניברסליסטי לא יהרוס את אחדותו של העם היהודי . שפת הגותו היתה מושפעת מן המקרא ומספרות הקבלה והחסידות . גורדון היה קרוב מאוד למייסדי הקבוצה והמושב , אך לא היה מוכן לקבל את הנחותיהם כי צורת התארגנות חברתית יכולה להיות מקודשת . לדעתו , עצם האמונה במסגרת מסוכנת . הוא הגן גם על חבריו בקבוצה וגם על חבריו במושב . בסוף ימיו עקב מצב בריאותי הצטרף לדגניה . שם קיבל את ההודעה על רצח בנו . אף שביקש לפרסם רק את הכתבים שעשויים לדבר אל לב תלמידיו – פרסמו ממשיכיו כמעט את כל כתביו . השפעתו על הציונות החדשה היתה רבה – גם על הוגים ציוניים כמו מרטין בובר , ש"ה ברגמן ונתן רוטנשטרייך וגם על דורות של חלוצים בוגרי תנועות הנוער . באמצע שנות ה20– של המאה ה20– נוסדה על שמו תנועת הנוער גורדוניה . היו שייחסו לו בטעות את "דת העבודה , " אך המושג הזה אינו מוזכר בכתביו והוא רחוק מתפיסתו . לקריאה נוספת : כל כתבי גורדון – האדם והטבע , הספריה הציונית , תשי"ד . האומה והעבודה , הספריה הציונית , תשי"ד . מכתבים ורשימות , הספריה הציונית , תשי"ד . מוקי צור , אך אינך בודדה במקום – מכתבים לגורדון וממנו . אלי שבייד , היחיד של א"ד גורדון , הקיבוץ המאוחד . שמשון רפאל הירש פול מנדס–פלור שמשון רפאל הירש ( 1888-1808 ) הוא מייסדה של הניאואורתודוקסיה שביקשה לחזק את כוחה של היהדות המסורתית אל מול תנועת הרפורמה . שלא כרבנים המסורתיים המונהגים בידי משה סופר ( החת"ם סופר , ( שראו לא רק בניסיון כלשהו לרפורמה ביהדות אלא גם בכל סימן של ליברליזם ונאורות איום על שלומי נאמני התורה , ביקש הירש לסגל את המודרניות . בית הוריו כבר אימץ את האידיאל המנדלסוני של החיבור בין שמירת המצוות המסורתית להשקפה ההומניסטית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא