|
|
עמוד:8
עוני וקיפוח . לפיכך , בפיתחה של המאה ה 21 ניתן לשאול : האם הישראלי הוא אכן זן מיוחד ללא בקרה המסוגל לנצל את סביבתו ללא גבול ? האם הוא כה נמרץ לפתור בעצמו בעיות של קיום בתוך סביבתו שבה הוא חי בגלל יכולתו הטכנולוגית הרבה ? והאם הוא די נבון כדי לחזות את עתיד סביבתו ולהתאים את עצמו אליה לקראת השנים הבאות ? אין כמסה הספרותית הראויה למטרה זו משום שהיא בבחינת חיבור עיוני , קצר על פי רוב , בעל אופי דעתני או הגותי , המעלה נושא מנושאי החיים ומנסה לדון בו בלא מגמה למצותו , ועל דרך פיתוח חופשי של המחשבה , מה גם שבמובן המקובל היא בעלת מגמה אקטואלית וגובלת במסכת המדעים . במסות שבספר זה לא כפיתי את רוחי על שום נושא , אלא להיפך , הבאתי עמי את הגותי בכל נושא גיאוגרפי בעל משמעות סביבתית שנזדמן לי בשנים האחרונות . ואכן כולן הן קרקע פוריה להגות ולמחשבה במידה ראויה . לגבי הביקורת על הנושאים הנדונים במסות אלה , עלי להתנצל ולומר , שהאדם לא זו בלבד שהולך אחרי שרירות ליבו ויצרו מתוך שלטון הרגש , אלא שגם את דעותיו הוא הופך לעיתים לסערות קטלניות , עד כדי לרדת לחייהם של אלה שדעתם שונה מדעתו . וכבר אמר מי שאמר , שהמסאי הוא בר מזל , כי באפשרותו לטעון את דבריו ללא חת . משום כך נזהרתי בדברי , ולא הפלגתי באמונותי ולא הוצאתי אותן מכלל דעות ונטיות רוח גרידא . המסות שבספר עוסקות במגוון רחב של נושאים גיאוגרפיים , מרחביים ואנושיים . הסכנה האמיתית הרובצת לפתחן היא הקפיצות ופריקת כל עול תבנית , כביכול . החומר אכן כתוב קטעים קטעים , אך בתוכנית ערוכה מראש , כמין מחרוזת של דגים , דגי זהב ודגי ים , דגי רקק ודגי מצולה , ובמכלול של דיג הנפש שהעליתי בחכתי מנבכי החיים בארץ . הדילוג מעניין לעניין הוא מיסודות אופיו של הספר ומצביונו המיוחד . בחירת הקטעים נעשתה בכוונה מחושבת , ויחד עם זאת גם כהעלאה ספונטאנית בלתי כפותה כדי לייצג את עמדתי בכל עניין מתוך חותם של אמת וחופש . ירושלים 2004 , א"א
|
|