|
|
עמוד:415
ששים ושמחים לעשות רצון קונם, פועל אמת שפעלתו אמת. וללבנה אמר שתתחדש, עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו. ברוך אתה יהוה, מחדש חדשים. ברוך יוצרך, ברוך עושך, ברוך קונך, ברוך בוראך. [שלוש פעמים] נוהגים להתרומם מעט על קצות האצבעות בשעת אמירת המשפט הבא: כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגע בך, כך לא יוכלו כל אויבי לנגע בי לרעה. [שלוש פעמים] תפל עליהם אימתה ופחד, בגדל זרועך ידמו כאבן. [שלוש פעמים] שמות טו, טז כאבן ידמו זרועך בגדל, ופחד אימתה עליהם תפל. [שלוש פעמים] דוד מלך ישראל חי וקים. [שלוש פעמים] קונם: בוראם. לעמוסי בטן: עם ישראל [וכינוי זה הוא על פי ישעיה מו, ג: "העמוסים מני בטן", שפירושו: אלה שנושאים אותם על כפיים משעת לידתם ומטפלים בהם באהבה]. ∞ קונך: בוראך. בגדל זרועך ידמו כאבן: כשיראו את גבורתך הגדולה יעמדו דוממים כאבן. ברוך יוצרך וכו': כאן באה שורה של פסוקים ומשפטים אחרים, שחוזרים עליהם לשם הדגשה שלוש פעמים, ויש בהם בקשה לישועה ולהצלה מאויבים, ותקוה לחידוש מלכות בית דוד ולגאולה בכלל. מרבית הפסוקים נזכרים בהקשר זה כבר בספרות הגאונים, אך חלקם נוספו בימי הביניים, בעיקר בהשפעת תורות סוד שונות. אפשר לראות במשפט הפותח את הקטע את האקרוסטיכון "יעקב" ["יוצרך/ עושך/קונך/בוראך"], רמז נוסף לקשר שבין הירח לבין עם ישראל. כאבן ידמו וכו': אמירת הפסוק מספר שמות גם בשינוי סדר המילים מקנה לו מעמד של נוסחה מאגית המגינה על אומריה. מי שיש בכוחו לשנות פסוק מקראי, יוכל גם לשנות את המציאות המאיימת ולהתגבר על הסכנות שהיא טומנת בחובה. דוד מלך ישראל: משפט זה בא בתלמוד הבבלי [ראש השנה כה ע"א] כסיסמא מוסכמת בין החכמים לאות שנתקדש החודש.
|
|