|
|
עמוד:287
כי מציון תצא תורה, ודבר יהוה מירושלם. ישעיה ב, ג ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו. בריך שמה דמרא עלמא, בריך כתרך ואתרך. יהא זוהר, ויקהל )רו ע"א( רעותך עם עמך ישראל לעלם, ופרקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך ולאמטויי לנא מטוב נהורך ולקבל צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך דתוריך לן חיין בטיבו ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא למרחם עלי ולמנטר יתי וית כל די לי ודי לעמך ישראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא, אנת הוא שליט על כלא, אנת הוא דשליט על מלכיא ומלכותא דילך היא. אנא עבדא דקדשא בריך הוא, דסגידנא קמה ומקמי דיקר אוריתה בכל עדן ועדן. לא על אנש רחיצנא ולא על בר אלהין סמיכנא, אלא באלהא דשמיא, דהוא אלהא קשוט ואוריתה קשוט, ונביאוהי קשוט, ומסגא למעבד טבון וקשוט. חזן בה אנא רחיץ, ולשמה קדישא יקירא אנא אמר תשבחן. יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באוריתא ותשלים משאלין דלבאי ולבא דכל עמך ישראל לטב ולחיין ולשלם. פוסקת בין פרשה אחת לפרשה שבאה אחריה. טכס הוצאת ספר התורה מארון הקודש והחזרתו אליו, וכן סדרי הקריאה בתורה במנחה של שבת דומים מאוד אל הטכסים והסדרים שבתפילת שחרית של שבת [לעיל, עמ' 215 ואילך], אלא שהם קצרים יחסית ומקושטים פחות. גם מספר העולים לתורה במנחה קטן מזה של שחרית ועומד על שלושה בלבד [כהן, לוי וישראל]. להלן נעיר רק על ההבדלים החשובים שבין סדרי קריאת התורה של מנחה לאלה של שחרית. בריך שמה: לדיון ותרגום ראה עמ' 215-216.
|
|