|
|
עמוד:5
כתימרות עשן, מקטרת מר ולבונה, מכל אבקת רוכל: הנה מטתו שלשלמה, ששים גברים סביב לה, מגברי ישראל: כלם אחזי חרב, מלמדי מלחמה, איש חרבו על ירכו, מפחד בלילות: אפריון עשה לו המלך שלמה, מעצי הלבנון: עמודיו עשה כסף, רפידתו זהב, מרכבו ארגמן, תוכו רצוף אהבה, מבנות ירושלם: צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו, וביום שמחת לבו: „ הנך יפה רעיתי הנך יפה, עיניך יונים, מבעד לצמתך, שערך כעדר העזים, שגלשו מהר גלעד: שניך כעדר הקצובות, שעלו מן הרחצה, שכלם מתאימות, ושכלה אין בהם: כחוט השני שפתותיך, ומדברך נאוה, כפלח הרמון רקתך, מבעד לצמתך: כמגדל דויד צוארך, בנוי לתלפיות, אלף המגן תלוי עליו, כל שלטי הגברים: שני שדיך כשנ flי עפרים תאומי צביה, הרעים בשושנים: עד שיפוח היום, ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור, ואל גבעת הלבונה: כלך יפה רעיתי, ומום אין בך: אתי מלבנון כלה, אתי מלבנון תבואי, תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון, ממענות אריות, מהררי נמרים: לבבתני אחתי כלה, לבבתני באחת מעיניך, באחד ענק מצורניך: מה יפו דדיך אחתי כלה, מה טבו דדיך מיין, וריח שמניך מכל בשמים: נפת תטפנה שפתותיך כלה, דבש וחלב תחת לשונך, וריח שלמתיך כריח לבנון: גן נעול אחתי כלה, גל נעול מעין חתום: שלחיך פרדס רמונים, עם פרי מגדים, כפרים עם נרדים: נרד וכרכם קנה וקנמון, עם כל עצי לבונה, מר ואהלות, עם כל ראשי בשמים: מעין גנים, באר מים חיים, ונזלים מן לבנון: עורי צפון ובואי תימן, הפיחי גני יזלו בשמיו, יבא דודי לגנו, ויאכל פרי מגדיו: ‰ באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי, אכלתי יערי עם דבשי, שתיתי ייני עם חלבי, אכלו רעים, שתו ושכרו דודים: אני ישנה
|
|