|
|
עמוד:13
מאפשרת עוד לראות כי כל עוד אוחזים בסוג הכבוד שטופח על ידי הציונות המדינית , קשה להתחבר באופן עמוק לסוג הכבוד שיכול היה לאפשר התמודדות מוצלחת יותר עם השליטה באוכלוסייה כבושה . ההבחנה המוצעת בספר זה בין ארבעת מובני המושג כבוד צמחה מתוך בחינה שיטתית של תרגומים לאנגלית של כל מופעי השורש כב"ד בספרי המקרא . עיינתי בתרגומים עתיקים ומודרניים , יהודיים ונוצריים , ומצאתי כי המילים העבריות הנגזרות מן השורש כב"ד מתורגמות לאנגלית בעזרת אחת מארבע המילים . dignityi honor , glory , respect ההשוואה בין משמעויותיהן של נגזרות השורש כב"ד ובין משמעויותיהם של המונחים האנגליים הניבה את ההכרה כי המילים העבריות הנגזרות מן השורש כב"ד , ואשר קשורות במושג הכבוד , מכילות משמעויות שהשפה האנגלית מאפשרת לחלקן לארבע קבוצות מובחנות . השפה העברית אמנם כורכת את כל המילים הללו יחדיו ללא הפרד , באמצעות השורש כב"ד , אך מבט החוצה , אל לשון שונה , מאפשר לזהות גם במילים העבריות עצמן ארבעה פנים שונים , שההבחנה ביניהם היא בעלת משמעות ועניין . התרגום לאנגלית , כשלעצמו , אינו "עושה את העבודה" כולה , שכן אדבעת המושגים honor , dignity , glory , respect קרובים זה לזה מאוד ואף חופפים זה לזה במידת מה . לכן אני נאלצת לדחוף את ההבחנה האנגלית צעד קדימה , כדי לתחם ארבע משמעויות מובחנות בבירור . ההבחנה המדויקת שאני מציעה בספר זה בין ארבעת המושגים , הגדרתו של כל אחד מהם לעומת השלושה האחרים , וקישורו של כל אחד עם השקפת עולם ערכית מוגדרת , הם , כמובן , דידקטיים . מטרתם לחדד את ההבדלים במקום בו הערבוביה השוררת מטשטשת גבולות ומערפלת את שדה הראייה . מתוך חידוד ההבדלים ניתן להגדיר באופן מושכל יותר הן את אזורי החפיפה והן את אזורי השוני , ולפתח דיון ביחסי הגומלין בין הפנים השונים . הבחירה להתמקד ב"כבוד האדם" מבטאת נקודת מבט פנימית , ייחודית לחברה הישראלית , תרבותה , משפטה והגדרתה העצמית . נקודת מבט זו מותאמת לתופעות הנחקרות , ועשויה , לפיכך , להניב תוכנות דקות ומעמיקות . עם זאת , אבחונם של ארבעה פנים שונים בכבוד האדם נעשה מתוך נקודת מבט חיצונית , משפה זרה ,
|
|