|
|
עמוד:13
הקדמה החברה הישראלית והמערכת הפוליטית מצויות בשנים האחרונות במשבר מעמיק והולך שמתבטא בהעמקת השסעים החברתיים ובחוסר יכולת של המערכת הפוליטית לקבל החלטות יציבות ושיטתיות . תופעת האי משילות מגבירה את חוסר שביעות הרצון של השחקנים השונים והציבור הרחב מהמערכת הפוליטית ואף מהשיטה הדמוקרטית כפי שהתעצבה בישראל . במצב כזה מאמצים השחקנים למיניהם אסטרטגיות פעולה שמטרתן לאפשר את מקסום האינטרסים שלהם בתנאי אי יציבות ואי ודאות קשים . אחת האסטרטגיות העיקריות היא פנייה אינטנסיבית לבית המשפט הגבוה לצדק כדי שייתן מענה לתופעת האי משילות . פנייה זו מתבססת על האמון הרב שזכה לו בית המשפט העליון בקרב הציבור הישראלי במשך שנים רבות ועל התפיסה שזהו גורם אובייקטיבי ויציב . תהליך זה מציב את בית המשפט העליון בישראל כשחקן שמשתתף בתהליך הפוליטי ובקביעת מדיניות ציבורית . ספר זה עוסק בבעיית חוסר היכולת לקבוע מדיניות ציבורית עקבית ויציבה ( להלן : בעיית האי משילות ) שמאפיינת את החברה הישראלית , ומנתח את סיבותיה ותוצאותיה . הניתוח בספר זה ייחודי בשני מובנים עיקריים . ראשית , הוא מציע תשתית תאורטית לניתוח ולהבנה שיטתיים של תהליכי קביעה ויישום של מדיניות ציבורית . תשתית זו נשענת על תאוריית הבחירה הציבורית , שמשנות השמונים של המאה העשרים היא כלי עיקרי לניתוח מדעי של מדיניות ציבורית . בספר נציג את עיקרי הגישה ונדגים את יישומה לניתוח מדיניות ציבורית . שנית , הספר ימקם את המערכת המשפטית כולה , ואת בית המשפט העליון בפרט , כגורמים עיקריים המעורבים בתהליכי קביעת מדיניות ציבורית . הניתוח האמפירי יסביר את
|
|