|
|
עמוד:10
שלא כספרות המשפטית הסטנדרטית , המחברים מסבירים כיצד השכיל בית המשפט העליון להפעיל אסטרטגיה שתוביל אותו למעמדו המורם , ומה המשמעות של המעמד שהושג ב"שיווי המשקל" הפוליטי חברתי החדש שנוצר . הם עושים זאת במיומנות רבה על ידי סקירה דקדקנית ( בפרק הראשון ) של האסכולות והגישות שהציעה הספרות המקצועית להבנת היחסים המתקיימים בין משפט לפוליטיקה . בפרק השני הם מניחים את היסודות העיוניים לכלי הניתוח המשמשים להם לבירור מעמדו של בית המשפט בעזרת הצגת הגישה הרציונלית והקשרה למדיניות ציבורית . חשוב לציין שבשונה מהספרות המקובלת בתחום הבחירה החברתית ( ותחומים משיקים כגון תורת המשחקים ותורת קבלת ההחלטות , ( שבדרך כלל דורשת מיומנות במתמטיקה , השכילו המחברים לעקוף את האילוצים הטכניים , כך שגם קוראים חסרי מיומנות מתמטית יכולים להבין את האמור ללא קושי . הפרק השלישי מציג את ההתפתחות ההיסטורית של המוסד הציבורי בית המשפט - שחקן שצובר כוחות ככל שניתן לו . ההדגמה בשני מקרי בוחן המופיעים בפרק הרביעי שילבה ממד פרקטי ואקטואלי בניתוח . ראו , למשל , את טיפול המחברים בפרשת הקרקעות - סוגיה שנמצאת באינטנסיביות ובבולטות משתנות על סדר היום הציבורי . נראה לי אפוא שהקהל הרחב והמשכיל , ובייחוד אקדמאים מתחומי המשפטים , מדע המדינה , מנהל ומדיניות ציבורית , יוכלו למצוא עניין רב בספר . פרופסור גדעון דורון יו"ר האגודה הישראלית למדע המדינה אוניברסיטת תל אביב
|
|