פתח דבר

עמוד:7

פתח דבר חוברת זו מצטרפת לשתי קודמותיה - מבוא לספרות הנבואה ותשנ " ב ) ומבוא לחיבור התורה ( תשנ " ד , ( כדי לתאר יחדיו את תולדות ספרות המקרא . אם אזכה , אשלים את המלאכה על ידי חוברת רביעית , שתעסוק בספרות המזמורית ובספרות החוכמה . לא ביקשתי לסלול כאן דרכים חדשות , אלא רציתי לסכם את ידיעותינו בשאלת היווצרותם של הספרים ההיסטוריים שבמקרא , ובעיקר - להסביר כיצד אנו מגבשים את הידיעות הללו מתוך עיון בכתובים ובעזרת מידע חוץ מקראי . בעיקרו של דבר , הספר צריך להיות נאמן לשמו , ' מבוא . ' הוא מכוון לקורא המשכיל , הלא מקצועי , ולתלמיד המתחיל בחוג למקרא , כדי להציג לפניהם את שיטות העבודה , את גוף החקירה ואת המסקנות העולות ממנה . במסגרת זו נמנעתי מלחזור על מידע אלמנטארי . לא תיארתי את הספרים ההיסטוריים אחד לאחד ולא חזרתי , בדרך כלל , על תוכנם . הנחתי שמי שבא לקרוא במבוא הזה , בייחוד אם הוא מתכוון ללמוד מקרא , כבר מכיר את הספרים ההיסטוריים שבמקרא , שבהם החל לקרוא עוד בבית הספר היסודי . על כל פנים , ידיעות יסוד ניתן למצוא במבואות לפירושים של ספרי המקרא , בערכים אנציקלופדיים ובספרי המבוא המקובלים . כאן אנו עוסקים בשאלה אחרת , שהיא כעין שלב שני של הלימוד : חיבורם של הספרים ההיסטוריים במבט כולל - מתי נוצרו ומאילו חומרים נתהוו . במקרא , ובייחוד בספרים ההיסטוריים שבו , מרבים להשתמש בעלי מקצועות גובלים - ארכיאולוגים והיסטוריונים של המזרח העתיק . הם שואפים לאינטגראציה של ידיעות העולות מן המקרא עם ממצאי החפירות ועם התעודות החוץ מקראיות . הספר הזה פונה גם אליהם . ממצאי החפירות הארכיאולוגיות בארץ ישראל הם בדרך כלל אילמים , כי כמעט שאין אתם חומר אפיגראפי , והעדויות המצויות במקרא נדרשות כדי לפרש את הממצאים פירוש היסטורי . נמצא , שלעדות המקראית יש תפקיד מפתח בכל שחזור של המאורעות . ואם כך עומדת בכל חומרתה שאלת טיבן של עדויות אלה - האם מדובר במסמך היסטורי או בדברי אגדה ? האם הדברים הם בני זמנם של המעשים המתוארים או נתחברו מאות שנים אחרי כן ? ומה היו המגמות של המחברים ? זהו סוג השאלות הנשאלות כאן . והן ריליוואנטיות גם לגבי מחקר ראה את הדיון החשוב של החוקר הבלגי סכורס , בתרגומו העברי : א ' סכורס ' , הכיבוש הישראלי : מקומן של הראיות מן הכתובים בטיעון הארכאולוגי , ' קתדרה 56 , ( תמוז תש '' ח . 18-3 , מעניין הדבר שהדור השלישי של ארכיאולוגים ישראלים כבר מתעמת לא עם הכתובים , אלא עם התאוריות השונות שנבנו על עימותן של החפירות עם הכתובים ; ראה : י' פינקלשטיין , הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים , תל אביב . 284-269 , 1986 ניסיון לאינטגרציה של חקר המזרח העתיק , הארכיאולוגיה וביקורת המקרא נעשה בידי נ ' נאמן ' , פרשת כיבוש הארץ בספר יהושע ובמציאות ההיסטורית , ' מנוודות למלוכה : היבטים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא