|
|
עמוד:יא
הקדמה ראשיתו של ספר זה ביוזמתם של חוקרים , רובם מאנשי ההתיישבות העובדת , שערכו לפני כעשר שנים כנס חוקרים על אמות המים הקדומות בארץ ישראל . יד יצחק בךצבי עודד את היוזמה ונתן את חסותו לכנס שהתקיים ב'צריף הנשיא' בירושלים בב - ' ג' בחשוון תש"ם 25-24 ) באוקטובר . ( 1979 לקראת הכנס עלתה המחשבה להכין קובץ מאמרים , אך מחמת קוצר הזמן הסתפקנו אז בקובץ מצומצם של תקצירי ההרצאות , שיצא במהדורה משוכפלת מטעם יד יצחק בן צבי . מייד בתום הכנס , בעידודו ובברכתו של מנהל ה'יד' דאז , מר יהודה בן פורת , ניגשנו להכנתו של ספר זה . המטרה שהצבנו לעצמנו היתה לרכז את מירב החומר הקשור למפעלי המים הקדומים בארץ ישראל מימי בית שני ואילך , תוך עידוד החוקרים השונים העוסקים בתחום זה לסכם את מחקריהם ולפרסמם בקובץ . מספרם הרב של המאמרים יש בו כדי להעיד על התנופה לה זכה המחקר בתחום הנדון בשנים האחרונות . רובו של החומר המתפרסם כאן הינו חדש ורואה אור לראשונה י ומאמרים אחדים שכבר פורסמו בעבר , הורחבו ועודכנו בידי מחבריהם לצורך פרסומם הנוכחי . כאמור , תחמנו עצמנו לתקופה המתחילה בימי בית שני , משום שבה התפתחו בארץ מפעלי המים המבוססים על אמות , שהובילו מים ממרחקים אל ערים , מבצרים ושדות שלחין . מפעלי המים של תקופת בית ראשון שונים באופיים ומהווים נושא לדיון נפרד . לספר שני חלקים : החלק הראשון כולל מאמרי מבוא , הפורשים את היריעה ונותנים רקע נרחב יותר להיבטים שונים הנוגעים לכלל האמות הקדומות . בחל ק השני מובא תיאורן של האמות השונות . חלק זה ערוך בסדר גיאוגראפי , מן הצפון לדרום . כלולות בו אמות מים עירוניות , שהובילו מי מעיינות במשך כל ימות השנה ליישובים רבי אוכלוסין . באמות אלה מתגלים מיטב השכלולים הטכנולוגיים וההנדסיים . הערים הנדונות הן : עכו , צפורי , דור , קיסריה , טבריה , סוסיתא , שומרון ירושלים , אמאוס ובית גוברין . בקבוצה זו ניתן לכלול גם את אמות המים לארמונות מימי מלכי החשמונאים והורדוס ביריחו . מערכת הובלת המים במרחצאות החמים של חמת גדר מייצגת את ההישגים אליהם הגיעו מהנדסי המים בתקופה הרומית ביזאנטית . אמות המים למבצרי המדבר - אלכסנדריון , דוק , קיפרוס , הורקניה ומצדה - מהוות קבוצה לעצמה . בורות המים שנחצבו בצלעות התלולות של הגבעות עליהן הוקמו המבצרים , מהווים חלק בלתי נפרד של מערכות אלה . מהבורות העלו את המים אל הפסגות , שבהן היו מבני המבצרים , באמצעות אדם או בהמה . הקמתן ואחזקתן של אמות אלה ( מלבד האמה לקיפרוס ) הציבו בעיות שונות מאלה שהציבו האמות העירוניות , מאחר שהן נועדו לקלוט מי גשמים היורדים במדבר בצמצום ובמשך פרקי זמן קצרים בלבד . גם כפרים , חוות ויישובים קטנים יותר , כגון כפר חנניה שבגליל , קומראן , עין בוקק ומנזר _חריטון שבמדבר יהודה , נהנו ממתקני מים משוכללים , המשלבים אמות , בריכות ובורות . מאמרים אחדים מתארים את הספקת המים לשדות וגני שלחין באזורים מדבריים י מנזר מארטיריוס שבמעלה אדומים , נווה קדש ברנע
|
|