|
|
עמוד:11
הקדמה אהרן דוד גורדון , ( 1922-1856 ) הוגה ואיש רוח מאנשי המופת של העלייה השנייה , היה לאגדה עוד בחייו , ולאחר מותו נעשה לאחד המיתוסים המובהקים של הציונות . אנשי רוח בני זמנו כיוסף אהרונוביץ , ממנהיגי מפלגת 'הפועל הצעיר' ועורך ביטאונה הראשון מזה ' , ואישים כמרטין בובר ראו בו לא פחות מאשר נביא ה' שהתגלה לדורם . דימוי זה הוליד את תיאורו בספרי הלימוד בארץ ובתפוצות כסמל לאומי של החלוץ הזקן עם הקסקט והטורייה שהטיף ל'דת העבודה , ' מונח שלא הוא טבע ואשר כלל לא הופיע בכתביו , ומשמעותו בלקסיקון הציוני : מתן מעין גושפנקה יהודית , ריליגיוזית פולחנית לעבודה הפיזית הכרוכה במפעל הלאומי החילוני . עובדות אלו מצדיקות את הקריאה המחודשת בכתביו של גורדון אך גם מכבידות עליה : מחד גיסא , מרכזיותו באתוס הציוני יש בה כדי לעודד עיון חדש בכל דור ודור בכתביו ובביוגרפיה שלו . מאידך גיסא , קריאה מחודשת לעולם הופכת מוסכמות פרשניות על פניהן , ומשום כך קשה לכל המחזיקים בדעה מגובשת שלילית או חיובית על האיש ומשנתו . הטענה המועלית בזאת היא כי הגות גורדון היא פילוסופיה דתית לא אורתודוקסית מובהקת ולבתה - דחייה קיצונית של תאוות השלטון , בוחנות והייררכיה על כל גווניה וצורותיה . לדידו , בוחנות והייררכיה ברשות היחיד כברשות הרבים אינם מבטאים כוח או חירות אלא חולשה , שעבוד של האדם לפחדיו ועבודה זרה . ביקורת תאוות השלטון בכתביו דומה מאד לביקורות העולות מתורות מוסר פמיניסטיות ומכתבים יוסף שפירא , הפועל הצעיר : הרעיון והמעשה , תל אביב : עיינות , 1967 , עמ' . 235-232 מרדכי מרטין בוכר , בין עם לארצו : עיקרי תולדותיו של רעיון ( מהדורה שניה מורחבת , ( ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן , תשמ"ה , עמ' ; 178-169 הנ"ל , נתיבות באוטופיה ( מהדורה שניה עם השלמות ותוספות ) בעריכת אברהם שפירא , תל אביב : עם עובד , תשמ"ד , עמ' -, 264-253 יוסף אהרונוביץ ' , רשימות לתולדות חייו של א . ד . גורדון , ' כתבי אהרן דוד גורדון , תל אביב : הפועל הצעיר , תרפ"ו , עמ' . xxx אליעזר שביד , נביאים לעמם ולאנושות , ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס , תשנ"ט , עמ' . 160-144 על העובדה שגורדון מעולם לא השתמש בביטוי 'דת העבודה' ראו : ר' בנימין , ירי אהרן דוד גורדון ז"ל , ' הצופה , כ"ד בשבט , א' באדר תש"ז ; ר' בנימין מעיד כי עד כמה שידוע לו הוא , ר' בנימין , היה הראשון שהשתמש בביטוי זה . על גינויו של גורדון את הביטוי 'דת העבודה' ( המיוחס דווקא לנח נפתולסקי ) וכינויו 'אליל חדש לבית ישראל , ' ראו : שמעון קושניר , בכור מכורה : נתיבו של נער עובד בימי העליה השניה , תל אביב : עיינות , תשט"ו , עמ' ; 125 הנ"ל , אנשי נבו , תל אביב : עם עובד , 1968 , עמ' . 57
|
|