|
|
עמוד:7
פתח דבר בספר זה נאספו ארבעים ממאמרי' , הדנים בקשת רחבה של סוגיות , יוצרים ויצירות - רובן פרוזה ומקצתן שירה - במרחב הספרות העברית של הדורות האחרונים . המאמרים נכתבו במשך שנים רבות ולא נועדו מלכתחילה להיכרך יחדיו בספר , ובמבט ראשון בולט בהם , אכן , גיוון רב הן בנושאי העיון והן בשיטותיו . הסופרים הנדונים כאן מהם מרכזיים וחשובים ( יל"ג , טשרניחובסקי , ברנר , שמיר , עמיחי , עוז , אפלפלד ) ומהם שכוחים או נידחים ( י"ש קצנלנבוגן , ישעיהו ברשדסקי , מרדכי אהרנפרייז . ( חלק מן המאמרים פורשים יריעה רחבה עד כדי ניסיון למפות דור או תקופה בתולדות הספרות העברית ( ספרות העלייה השנייה ' , דור בארץ ' , ' דור המדינה , ( ' ואחרים לעומתם מתמקדים בסופר אחד על מכלול יצירתו ( יצחק שנהר , שולמית הראבן ) או בקטע מסוים מתוכה ( סיפורי יל"ג , הרומנים התיעודיים של אביגדור המאירי , שירי השואה של יעקב פיכמן , שיריו האוטוביוגרפיים של גבריאל פרייל ) או אף ביצירה אחת הזוכה לעיון פרשני מדוקדק ' ) נגד הזרם' של ברשדסקי ' , אורשה' של ג . שופמן ' , החי על המת' של אהרן מגד ' , שירת ארץ העברים' של אהרן אמיר ' , שושן לבן , שושן אדום , ' של דוד שיץ . ( יש מאמרים העוקבים אחר ייצוגיו המשתנים של מקום בספרות ( עמק יזרעאל , עפולה , ירושלים המנדטורית וירושלים החצויה , ( או אחר גילומיה הספרותיים של חוויית מפתח ( הלימוד בחדר , דמות התלוש , נושא השואה , העלייה ההמונית , הפגישה בין ניצולי השואה לארץ ישראל , פרשת הגח"ל במלחמת העצמאות , ההתייצבות מול מערכת המשפט . ( אחדים מהם מתעדים פולמוסים רעיוניים החושפים את מחשבת הספרות העברית בכמה מצמתיה ( הוויכוח על 'שתי הדרכים' בשואה ; הוויכוח על דמות הצבר ; הוויכוח על הריאליזם הסוציאליסטי בספרות העברית . ( אחרים עוקבים אחרי דיאלוגים אישיים וספרותיים בין צמדי סופרים בתקופות שונות ( שנהר וברקוביץ , ביאליק והמאירי , עמוס עוז ודוד מלץ , ( או משחזרים קטעים בתולדות הביקורת והמחקר של הספרות העברית ( חקר ברנר , חקר האידיליה של טשרניחובסקי , סופרים במבקרי ספרות . ( עם זאת , מבעד לשוני ולגיוון מסתמנים במאמרים אלה קווים של שיתוף ושל המשכיות , העשויים להצדיק את כינוסם בכפיפה אחת . נראה לי שהתכונה הבולטת של הספר כולו היא ההתעניינות בספרות לא בזכות איכויותיה האסתטיות בלבד , אלא מתוך רצון לזהות את קשריה המסועפים למציאות שמתוכה נוצרה ועליה היא מגיבה . המושג ' מציאות' עשוי לכלול בתוכו את הביוגרפיה הפרטית של הסופר , את האנשים הממשיים ששימשו לו מודלים לדמויותיו הבדויות , את המקומות והמרחבים הגיאוגרפיים שנעשו למקומות ספרותיים , את התהליכים והאירועים ההיסטוריים המשתקפים ביצירה , את האידיאולוגיות החברתיות והפוליטיות שעיצבו את תודעת המחבר והשפיעו על כתיבתו , את מקומו בקרב אחיו הסופרים ובתוך המסורת הספרותית ואת רוח התקופה שבה פעל ויצר . רשת הזיקות הזו שבין יצירות הספרות לבין עצמן ובינן לבין זמנן , מקורותיהן והקשריהן היא היוצרת גם את קשרי הקשרים הגלויים והסמויים בין המאמרים שנאספו
|
|