|
|
עמוד:9
הקדמה אדוני ראש הממשלה , אסופת המאמרים שכונסה בספר זה נועדה לפתוח בפניך ובפני הקורא הישראלי צוהר להבנתה של 'בעיית ירושלים . ' בתחום עיסוקי האקדמי - מדיניות ציבורית - אנו נוהגים להדגיש את חשיבותה של 'הגדרת הבעיה' כתנאי הכרחי לשלב הבא , שהוא 'הגדרת הפתרון . ' מטרתנו בספר זה , יותר משהיא להצביע על כיווני פתרון פוליטי לבעיה , הינה אבחונה וניתוח מורכבותה . יותר ממה שאנו מבקשים להציע את ה'רצוי , ' אנו רוצים להצביע על ה'מצוי' וה'אפשרי' בסוגיה שהפכה , בין אם נרצה בכך בין אם לאו , לסוגיה המרכזית בסכסוך במזרח התיכון . כותבי המאמרים בספר הם מטובי החוקרים והמומחים להיבטים השונים של הסכסוך הפוליטי על ירושלים . מטרתם בספר זה היא לפתוח לדיון מחודש את סוגיית ירושלים , על כל היבטיה האידיאולוגיים , הפוליטיים והאורבניים של 'בעיית ירושלים . ' המאמר הפותח את קובץ המאמרים בספר הוא בתחום האידיאולוגי והערכי . הכותב , נדב שרגאי , מציע לך , אדוני ראש הממשלה , להתעלם מן הקושי שמציבה ירושלים בפני קובעי המדיניות . זהו קושי הקשור למכלול הקשיים שהתנועה הציונית ניצבת בפניהם מיום שהחלה לכנס את העם היהודי במולדתו ההיסטורית . לדעת שרגאי , ירושלים איננה הבעיה באותו מובן שארץ ישראל איננה הבעיה . ירושלים היא הפתרון , ולכן דרך טיפולך בסוגיה זו צריכה להיגזר מן החזון הציוני ומן הצדק והזכות של עם ישראל על בירתו הנצחית . מול גישתו האידיאולוגית האופטימית של שרגאי , מציג ד"ר מנחם קליין , כותב המאמר השני , גישה מעשית פסימית , המטילה ספק אם בכלל ניתן למצוא פתרון לסוגיה זו . קליין מנתח את התהליכים הפוליטיים שעברו על העיר , בעיקר מאז , 1967 וקובע כי הבעיה של ישראל היא הפער שבין ירושלים המדומיינת לבין העיר החיה , תוססת ומשתנה בעימותים יומיומיים . לדעתו , המונחים הישראליים המגדירים אותה כעיר 'מאוחדת' או 'נורמלית' הם חסרי כל אחיזה במציאות , ומכאן הוא מסיק כי הדרך לפתרון עוברת דרך סוג כלשהו של חלוקה במתווה הדומה לזה שגיבש עם עמיתים ישראלים ופלסטינים בהסכם ז'נווה שבו היה פעיל .
|
|