|
|
עמוד:7
מבט חוזר אל דור הנפילים מה זוכרים הישראלים הוותיקים , ההולכים ומתמעטים , מ"מרד הימאים" שהתחולל בישראל בנובמבר , 1951 ומה יודעים על אירוע דרמטי זה רוב הישראלים שנולדו בישראל או עלו אליה מאז 1951 ואילך - האומנם ריחף אז על מדינת ישראל הצעירה באותם ימי "המלחמה הקרה" איום בשינוי משטרה ובהפיכתה ל"דמוקרטיה עממית , " הכפופה לתכתיבי ברית המועצות ? מי בראשית שנות החמישים נשא על כתפיו את מפעל ייסודם של מאות יישובים חקלאיים ברחבי הארץ , ובאיזו מידה תרם מבצע זה לקליטת אמת של מאות אלפי עולים שהוסעו היישר מן האנייה אל הצריפונים והפחונים , שהוקמו עבורם בחיפזון ? מה היה גורלה של הדמוקרטיה הישראלית אילולא פקד באותו יום גורלי - שבעה בינואר - 1951 מנהיג "תנועת החרות" מנחם בגין על אלפי אוהדיו , שצבאו לקריאתו על בניין הכנסת , לפרוץ פנימה ולשבש בכוח את הדיון ההיסטורי בהצעת ממשלת ישראל לפתוח במשא ומתן ישיר על שילומים מגרמניה המערבית ? העבר הזורם בעורקי ההווה מצווה עלינו לחזור ולספרו . ככל סיפור רווי התרפקות על ימים עברו , נועד גם ספר זה לעורר התרגשות מסוימת . הארת העבר משחזרת חוויות שהתפוגגו וקהו ומעשירה את אוצר הדעת של מי ששנות העיצוב הראשונות של מדינת ישראל הן להם כספר החתום . דמויותיהם של אישים , שניצבו בעמדות מפתח בתחומי פעילות שונים ומגוונים בעבר הרחוק והלא כל כך רחוק , הולכות ומשתכחות . שיני הזמן עושות שמות בחלקם של אישים , באירועים ובתהליכים - אם חיוביים אם שליליים - שגזרו בשעתם את מסלולי התנהלות החברה הישראלית לימים יבואו . יש ויש מקום להיאבק בתופעה זו של שכחה , אך בה בשעה יש להכיר בקיומה של נטייה לפאר ולרומם אישי עבר - בחינת "אחרי מות קדושים אמור . " מן הדין אפוא שבד בבד עם סיפוק משאלות הנוסטלגיה , לא ייגרע חלקן של בדיקה עניינית וביקורת ללא משוא פנים , שמבט מנקודת התצפית של ימינו אנו מאפשר ומחייב כאחת . למשקיף לאחור אין מנוס מן התהייה האם אישיות מסוימת , שהזיכרון ההיסטורי מעלה על נס וקושר לה זרי תהילה , אכן ראויה לכך - ובאיזו מידה .
|
|