|
עמוד:179
תפילות השבת וברכותיה הברכה השלישית, ברכת ירושלים: רחם נא, יהוה אלהינו, על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל מלכות בית דוד משיחך, ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. אלהינו אבינו, רענו, זוננו, פרנסנו וכלכלנו, והרויחנו והרוח לנו, יהוה אלהינו, מהרה מכל צרותינו. ונא אל תצריכנו, יהוה אלהינו, לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם, כי אם לידך המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה, שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד. בשבת מוסיפים: רצה והחליצנו, יהוה אלהינו, במצותיך ובמצות יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה, כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך, לשבת בו ולנוח בו באהבה כמצות רצונך. וברצונך הניח לנו, יהוה אלהינו, שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו. והראנו, יהוה אלהינו, בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך, ועל הבית: בית המקדש. רענו: הדרך אותנו [כרועה המדריך את צאנו]. והרויחנו: תן לנו רווחה והצלה. אל תצריכנו: עשה שלא נזדקק. והחליצנו: חזק אותנו באמצעות קיום המצוות [בעקבות ישעיה נח, יד: "ועצמותיך יחליץ"]. נחמת ציון: גאולת ירושלים [בעקבות ישעיה נא, ג]. ברכת ירושלים: על פי המסורת תוקנה ברכה זו בידי דוד ושלמה [תלמוד בבלי, ברכות מח ע"ב], ועניינה ירושלים והמקדש. בקשה זו מפנה את המבט אל העתיד ומבקשת את השבת העטרה ליושנה. נוסחת הסיום, "בונה ברחמיו ירושלים אמן", יוצאת דופן בזה שהמברך עונה "אמן" לעצמו, ונראה שהיא עדות לשלב קדום בהיווצרות ברכת המזון, כשכאן היה סיומה. בשבת ובחגים נוספות בתוך הברכה שתי תוספות המבקשות רחמים ונחמה. [על תפילת "יעלה ויבוא" ראה גם בכרך השבת, עמ' 28].
|
|