|
|
עמוד:11
באה התעמולה המשננת , המאמתת על ידי חזרה אינסופית והלעגת העמדות היריבות , תוך ניצול של ידע פסיכולוגי וטכניקות של שטיפת מוח . האידיאולוגיה לא היתה , אפוא , מכשיר להכרת האמת אלא מכשיר להגשמתה על ידי כפייתה קודם כל על מחשבותיהם של בני אדם ואחר כך על מעשיהם ואורחות חייהם . ההוכחה הסופית לצדקתה אמורה היתה להיות הגשמתה בעתיד , ובמובן זה בוודאי ניתן היה לראות בה סוג חדשני של דת חילונית משיחית שהמירה את ההומניזם האידיאליסטי . ראוי לתת , אפוא , את הדעת לעובדה שגם המגננות הפילוסופיות על ההומניזם נדרשו לעמוד בפני מבחן מקביל לזה של האידיאולוגיות : היה עליהן להוכיח שהן עשויות להוביל להגשמת האידיאלים המוסריים שמקורם בתבונה . האם אפשר היה להגיע לכך בלי לחזור ולכונן את הדת בכלים של תבונה ? שאלה זו היא שהיוותה את ציר ההתלבטות של פילוסופיית הדת בתקופה זו . ההתמודדות עם אתגרים אלה חייבה מכל מקום בחינה מעמיקה של גורמי התמורות שחוללו את "משבר ההומניזם" בראשית שנות השמונים . מנקודת התצפית המאוחרת ניתן לאבחן את פעולתם המצטברת מראשית תקופת ההשכלה , המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית שביסודה , ועל כך מכל מקום היתה מידה רבה של הסכמה בין הפילוסופים וההיסטוריונים שנתנו דעתם להתבוננות ביקורתית בהשקפה ההיסטוריציסטית המתערערת : המהפכה התעשייתית מוטטה את האיזון החברתי והמדיני היציב יחסית ששרר במשך כמה מאות שנים באירופה הימי ביניימית . היו כמובן לכל אורכה של תקופה יציבה זו התפרצויות של מהומות שנבעו ממצוקה חברתית ומלחמות שנבעו מניגודי אינטרסים דתיים ושלטוניים , אך אלו היו בדרך כלל התפרצויות מקומיות ובעיקר — הן לא חתרו לסדר חברתי או מדיני חדש , אלא לפתור סכסוכים פרטיים שהתעוררו בתוך תפקודם של המשטרים הקיימים : מלך קם ומלך נפל , שושלת קמה ושושלת נפלה אולם מוסד המלוכה לא התערער , הריבוד החברתי שנשא אותו נשאר בעינו והלגיטימיות של הדת ושל החוק נשארו בתוקפם . המהפכה התעשייתית מוטטה את מוסדות השלטון הישן , המלכות והכנסייה , בתוך כך היא יצרה שני מעמדות חברתיים חדשים שהיחס ביניהם היה מלכתחילה מאבק חזיתי על אינטרסים קיומיים הקשורים לשליטה על אמצעי הייצור : המעמד הרכושני , שצבר עוצמה כלכלית וחתר לשלטון כדי למצות אותה , ומעמר הפועלים התעשייתי , חסר הרכוש וחסר השליטה על אמצעי הייצור שמהם התקיים , שתפס בהדרגה את מקום מעמדות האיכרים והאומנים . היא הפכה אותם מאנשים שהחזיקו בידם את הכלים להבטחת קיומם ולו גם בדוחק לפרולטריון מנוצל . בכך התחילה דינמיקה של ערעור הסדרים הקיימים תוך חתירה לייצובם של סדרים חדשים לבקרים . כיוון שניזונה מהתנגשות מובנית בין האינטרסים של המעמדות החדשים לישנים ובין האינטרסים של שני המעמדות החדשים , הפרה הדינמיקה של היחסים את שיווי המשקל החברתי בהתמדה ומנעה התייצבות . כל הסדר חדש היה למעשה זמני וכבר כשהתקבל נראה לכל הצדדים בלתי הולם את המציאות החברתית והמדינית שהמשיכה להשתנות בגלל הלחצים החברתיים והלאומיים שלא יושבו . מתנגדיו של הסדר החדש כבר היו מאורגנים ומוכנים למוטטו ולמנוע את התגבשותו
|
|