|
|
עמוד:11
רקובים ולא קריאים , " שכל אחד יכול לפרשם כרצונו , אשר נחפרו מקבריהם של בבלים שמתו ונעלמו לפני עידן ועידנים . באמצעות הלוחות העתיקים האלה , כתב העיתון , הועלה רוחה של בבל באוב כדי להכריז על היהדות כעל אומה המתקשטת בנוצות זרים ואשר אין לה הישגים משל עצמה . אבל , למעשה , פירוש השם בבל אינו אלא בלבול . ( Verwirrung ) היכן הוא נבוכדנצאר שהרס את בית מקדשנו - ? ממלכתו שקעה בקברים אפלים ואילו האמת שכתב אלוהים באצבעו על לוחות הברית ואותה גילה לעמו במעמד הר סיני ממשיכה להנחות את המין האנושי לנצח נצחים ! להגנת התנ"ך נזעקו לדגל כל אלה שספר הספרים היה יקר ללבם מסיבה כלשהי . התופעה הזאת הפכה את ההגנה על התנ"ך - מעתה גם בכליו החדשים של המחקר - לצורך משותף לחלק גדול מן הציבור היהודי המשכיל . המגננה על התנ"ך היתה חלק מהשיח שניהל הציבור היהודי המשכיל והמודרני עם קבוצות מסוימות בחברה הנוצרית , ובעיקר עם התיאולוגים וחוקרי המקרא הנוצרים שיצאו להפריך את התיאוריה של דליטש , חלקם מתוך שכנוע פנימי , וחלקם בעל כורחם , ורק מעטים מתוך רגש ידידות ליהדות . בד בבד היתה המגננה גם חלק מתהליכי המודרניזציה של התרבות היהודית בעת החדשה וביטוי לאופי המהפכני שהמודרניזציה הזאת לבשה . ההתקפה בהרצאות הנזכרות לעיל כוונה נגד n , Bibel כלומר נגד התנ"ך ( המקרא , ( אף כי , לאמיתו של דבר , היא כוונה בעיקר נגד התורה , כלומר נגד חמשת חומשי התורה ( הספרים : בראשית , שמות , ויקרא , במדבר , דברים . ( ההתקפה לא כוונה רק נגד חוקי משה ( או תורת משה , ( אלא נגד תוכנו של החומש כולו - על הרובד הקוסמולוגי , התיאולוגי וההיסטורי שלו - וגם נגד הספרות הנבואית וחלק מכתובים . השם שבחר דליטש להרצאתו יצר חפיפה מוחלטת בין התורה והחומש ובין התנ"ך כולו . כתוצאה מכך , היהודים , שיצאו להגיב על ההרצאות , התכוונו בעיקר להגן על חמשת חומשי תורה , אבל בד בבד גם על התנ"ך כולו . ואכן , בחיבורים רבים קשה לדעת האם כשנזכרים התורה , המקרא , או "כתבי קודשנו , " הכוונה רק לחמשת חומשי תורה , או לכלל כ"ד ספרי התנ"ך . ההגנה על החומש ועל כלל ספרי התנ"ך היתה חלק מן התופעה שתכונה להלן מהפכת התנ"ך של המאה התשע עשרה והמאה העשרים , זו שיצרה את התרבות היהודית המקראית החדשה . המהפכה הזאת העניקה לתנ"ך מעמד חדש בתרבות היהודית והיא - ותוצאותיה - יתוארו בפרק הראשון . תחילתה של המהפכה הזאת בתנועת הנאורות ( ההשכלה ) היהודית של שלהי המאה השמונה עשרה והיא הלכה והתרחבה במאה התשע עשרה ובמאה העשרים . מן הבחינה הזאת היו הן הניאו אורתודוקסיה , הן הרפורמה והן התנועה הלאומית החילונית תנועות ממשיכות של תנועת הנאורות ( ההשכלה ) היהודית . המשותף לכל התנועות האלה היה הצורך להתייצב מול אתגר חדש : בתקופה שבה התגבש המעמד המכונן של התנ"ך בתרבות היהודית , ובתקופה שבה היו יהודים שהחלו לפרש ולהבין את החומש באור חדש , הותקפו התנ"ך - ובעיקר החומש - מכמה כיוונים חדשים . מערך למדני , המבוסס על דיסציפלינות מדעיות חדשות , ערער על קדושת התנ"ך ,
|
|