|
|
עמוד:13
היישובית , היה ספר זה הופך למבוך בלתי נסבל של ניואנסים ובני ניואנסים של גישות ועמדות . הגיוון הרב שאיפיין הוויה חברתית ופוליטית זו היה עומד לרועץ למי שהיה מבקש להבחין בקווי הצמיחה של האתוס הלאומי החדש . לפיכך בחרתי להתמקד באותו זרם , שאני קוראת לו "הזרם המרכזי , " ביישוב ואף בתנועה הציונית , הלא הוא תנועת הפועלים . זרם זה , שמפא"י , הגדולה והחשובה במפלגות ביישוב בתקופה הנזכרת , שימשה כלי הביטוי הפוליטי שלו , ביטא לא רק את עמדות אותם 40 ° / 0 לערך מבני היישוב שנתנו שוב ושוב את קולם למפא"י , אלא אף לצג נאמנה את השקפותיה של פריפריה ציבורית רחבה למדי . בתקופת תפארתו הוא ביטא את הקונסנזוס הציוני . הזרם המרכזי לא רק עיצב את הקו המדיני , אלא אף נורמות התנהגות של פרט וכלל , וטבע את חותמו על נפשם והלוך רוחם של שני דורות בישראל . הזרמים המשיקים לו בתנועת הפועלים , הגם שאין חולק על תרומתם הרעיונית לפסיפס הקרוי ''ארץ ישראל העובדת , " היו בעלי חשיבות משנית בכל הנוגע לעיצובה של דעת הקהל כמו גם לעיצובה של המדיניות . עסקתי בהרחבה מסוימת בעמדות של שני הקצוות - הרביזיוניסטים ונספחיהם ממחנה הימין הקיצוני , וברית שלום . אלה היו שני קצות הקשת שהתקיפו את עמדת "הקונסנזוס . " השפעתם היתה לא מבוטלת בקביעת הקווים והמאפיינים של הויכוח הציבורי . עם זאת , השפעתם על עיצוב המציאות היתה מוגבלת . יתרה מזו , כל כוחות האופוזיציה נתאפיינו בעמדות מקובעות , שלאחר שהוגדרו - לא השתנו עוד אלא במידה מוגבלת . היתה זו מפלגת השלטון , מונעת על ידי מגבלות המציאות , וכפוית על ידי תנאיה המשתנים להתאים את עמדותיה למצבים החדשים שנוצרו , שנאלצה מפעם לפעם לבחון את עמדותיה , ולשנותן לפי הצורך . היא היתה זו שעברה תהליכים של התאמה ושינוי , יסורי נפש ובחינה עצמית . לפיכך , בחינת שינויי העמדות שחלו בה , הנורמות החדשות שאימצה , הויכוחים הסוערים שהתנהלו בתוכה , יכולים ללמד אותנו יותר מכל מקור אחר על התמורות שעבר האתוס הלאומי שלנו במהלך העימות של ערכים שהבאנו מן הגולה עם המציאות שפגשנו בארץ . החומר שהוצב בבסיסו של ספר זה נאסף על ידי תוך כדי
|
|