|
|
עמוד:9
הקדמה אין בכוונתו של ספר זה להיות מחקר מקיף בתולדות הציונות , ואף לא לשמש תחליף לחיבור מעין זה . הקורא המעוניין נהת פתחותה של התנועה הציונית , בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל , כמו גם בתולדות המאבק הדיפלומטי שהביא להקמת המדינה , יזדקק היום למספר הולך ורב של חיבורים , בעברית ובלועזית , הדנים בנושאים אלו מזוויות ראייה היסטוריות ומתו דיות שונות . כוונתו של החיבור שלפנינו מצומצמת הרבה יותר : לשרטט מספר היבטים של הרעיון הציוני כפי שבאו לידי ביטוי בהגותם של כמה הוגים מרכזיים במאה הי"ט והכ , ' ולעמוד באמצעותם על ייחוד הופעתה ההיסטורית של הציונות המודרנית . שרטוט זה ייעשה על ידי בחינת הגותם של הוגים נבחרים , ואיו הספר מכוון להיות היסטוריה מקיפה ורחבה של הרעיון הציוני בכללותו . בחרנו במספר הוגים שבהגותם מתמקדות הסוגיות המרכזיות של הזהות היהודית המודרנית ומובלטות זיקותיה של ההכרה הלאומית היהודית אל הלכי הרוח העיקריים והאידיאולוגיות המרכזיות של המציאות ההיסטורית הכוללת . בדיוננו בכל הוגה השתדלנו להתרכז באותם מחיבוריו שבהם באה לידי ביטוי תרומתו הייחודית , וממילא אין אף באחד מפרקים קצרים אלה , המוקדשים כל אחד להוגה אחר , כדי למצ 1 ת את כל היקף מחשבתם ופעילותם של ההוגים הללו עצמם . כל בחירה מעין זו מעלה מספר דילמות , והקורא הקפדן יוכל לטעון , ובצדק , כי נעשה עוול להוגה זה או אחר שהגותו לא נידונה בספר . הייתכן לדון בז'בוטינסקי-בלי לדון בוייצמןל אט בן גוריון כלול בספר , הא כיצד אין פרק המתייחד לברל כצנלסוןז יצדק גם האומר כי ראוי היה להקדיש דיון למשנתם של אישים כיוסף חיים ברנר , יעקב קלצקין ומרטין בובר . על טענות אלו , ואחרות , נוכל רק להשיב ולומר , כי בכל סלקציה יש מידה לא
|
|