|
עמוד:14
ק ל צ ק י ן ו ה . א . ו 1 ל פ ז ו ן . קלצקין שהיה פילוסוף יהודי חשוב בזכות עצמו , העניק לנו את המהדורה העברית של ' תורת - המדות ' , וספרו - המיושן במקצת - על שפינוזה הוא עד כה החיבור העברי השיטתי היחיד על האיש ועל מישנתו . את עמדתו כלפי שפינוזה אפשר לאפיין בגדר ' כבדהו וחשדהו ' : דברי הערצה לפ י ל ו ס ו ף הנעלה , ודברי - נאצה ליהודי המתנכר , ! ואילו וילפזון 20 עוסק במחקר מפורט של ' תורת - המדות ' , משפט אחרי משפט , כשהוא מבקש לחשוף תוך כך את המקורות היהודיים החבויים בעיצוב השקפתו הפילוסופית הכללית של שפינוזה ; אין הוא מפנה תשומת - לב מיוחדת לבעיית יחסו של שפינוזה אל היהדות . התזה הראשית , המדריכה את מחקרו , אומרת , כי לפנינו " מ ס ב ר כ פ 1 ל " - " מסבר ח י צ ו נ י " ושמו בנדיקטוס , ו " מחבר פ נ י מ י " ושמו ברוך , שממשיך את המורשת היהודית של ימי - הביניים . רק מיעוט יחסי מהספרות העניפה , שנכתבה על שפינוזה , מטפל באספקט היהודי המפורש של מישנתו . בעיית יחסו של שפינוזה אל היהדות איננה זהה איפוא עם הבעיה של יחס היהדות אל שפינוזה . זו האחרונה , שעד כאן נגענו רק בה בלבד , איננה ניתנת להפרדה מאחת התופעות ההיסטוריות המרכזיות , המייחדת את חיי עם ישראל בגולה - העובדה או הבעיה של " ~ Op - טריטו - ריאליות " . כאשר התגבשה התנועה הלאומית המודרנית של העם היהודי - הציונות - נשתנו התנאים מבחינה זו , בתוך היהדות יכלו מז8 לדיר בכפיפה - אחת השקפות דתיות וחילוניות . ( על האספקטים החמורים , שהתעוררו סביב שאלות אלה מחדש למן קום מדינת ישראל , לא כאן המקום להתעכב . ) במצי - אות כזאת בוודאי לא היה מתחולל קרע חמור כמו זה שבין שפינוזה והיהדות במאה ה - דו . ואילו לעת ההיא , כאשר אחד מסימני - ההיכר המכריעים של העם היהודי בגולה היתה ה ש ו ת פ ו ת ה ד ת י ת , המשבר היה בלתי - נמנע . מעידה על כך , למשל , גם הפרשה הטראגית של א 1 ר י א ל א ק ו ס ט א כמה שנים לפני - כן . המשבר לבש מטבע - הדברים אופי קיצוני , הן ביחסה של היהדות אל שפינוזה והן בעמדותיו של שפינוזה כלפי היהדות . ב ) מקומו של ה׳מאמר תיאולוגי - מדיני׳ במישנת שפינוזה יחסו של שפינוזה אל היהדות לא היה נטול סתירות . מצד אחד רחש הערצה כנה ליסודות המוסריים והחברתיים בחייו הקדומים של עם - ישראל , הגם שהסתייג - מטעמים פוליטיים - מן הנבואה העברית ( ראה להלן ) , ! 2 אבל
|
|