|
|
עמוד:13
אדם המשביע עצמו באלה חמורה מכריז ואומר " כה יעשה אלהים ... וכה יוסיף", כאשר המלים " כה " " וכה " משמשות תחליף לקללות הצפויות , האמורות להיות ידועות לכל , ואשר תחולנה על ראשו אם לא יעמוד בהבטחתו או אם לא תתאמת הצהרתו . את הקללות המפורשות אין הוא מעז להגות , וממילא מסתבר שהאמונה היא שהקללה פועלת מכוח עצמה ( שמ"א , ג , יז ; יד , מד ; כ , יג ; שמ"ב ג , ט , לה ; יט , ידן מל"א ב , יג ועוד ) 3. לפנינו אפוא רקע תרבותי - חברתי שבו מייחסים כוח מאגי למילה המדוברת . מאחר שהדוגמאות המעידות על כך פזורות בסיפורי מקרא שונים שמקורותיהם שונים , רשאים אנו לצאת מהן להשערות ולהשליך השלכות שונות הנוגעות לחברה אשר עיקר המידע המועבר בתוכה עורנו מבוסס על תקשורת אוראלית . מן הסתם , יש קשר בין עובדה זו ובין קצב השינויים האיטי , יחסית , בצורת הסיפור . יש מקום לשער שגם השימוש הרווח בדפוסים ספרותיים והתלות בקונוונציות כרוכים בעובדת יסוד זו . ואולם את נתוני היסוד של מסגרות החיים , ביניהם אלה המהווים לעתים את הבסיס לקונפליקט שבסיפורים , אין המחברים פורשים לפנינו . בסיפור על גניבת הברכה מצווה יצחק את עשו בנו לאמור : " ... ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד ( ה ) ועשה לי מטעמים והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות". מן הפירוט שבפסקה זו עשויים אנו להרמז שלא רק האכילה עצמה מהווה תנאי לקבלת הברכה , אלא אופן עמידתו של עשו בדרישות אביו כולן . המלה " בעבור " מקבלת , כמדומני , משמעות ייחודית יותר מאשר " למען": על עשו לצוד את הצייד המיוחד ולהכין את המטעמים בדיוק באותו אופן שיש בו , ורק בו , כדי להעניק לו את הזכות לקבלת הברכה . במלים אחרות , יש מקום לשער שהמטלה של עשו היא מעין מבחן ) ordeal . הפירוט שבהקדמה " שא נא כליך , תליך וקשתך", עשוי לרמז על שיחה " מקצועית " בין שני אנשים שהקרבה ביניהם מתמקדת בנושא זה , כפי שאכן סופר בסיפור הקודם : " ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו". למבחן כזה , בוודאי מתלווים סממנים מובהקים של טכס פולחני 4. אבל מחבריהם של סיפורי המקרא אינם מספקים לנו אחיזה כזאת . רק במקומות מעטים ניכרת ידו של מי שטרח להוסיף לטכסט הערת הסבר ."לפנים בישראל", מלמדנו אחד העורכים , " כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים , לכו ונלכה ער הראה , כי לנביא היום יקרא לפנים הראה"( שמ"א ט , ט ) . " שים נא ידך תחת ירכי , ואשביעך ... " אומר אברהם לעבדו ( בר' כד , א - ב ) . אבל יעקב , קודם מותו , אומר ליוסף : " שים נא ידך תחת ירכי", ואינו מוסיף " ואשביעך", כי אם ממשיך ואומר : " ועשית עמדי חסד ואמת"( בר '
|
|