|
|
עמוד:11
הקדמה ספר הזהרן מהווה אחת מן החידות היותר גדולות בספרותנו הקדומה , אם לא הגדולה שבכולן . קולמוסים רבים נשתברו בניסיון לעמוד על דיוק זמנו ומקומו ועל זהות מחברו , ולאחר ככלות הכול לא נתברר באופן מוחלט גם אחד מנעלמים אלה . ברור כי עד לסוף המאה הי"ג לא נודע הספר בין הלומדים , כי ראשית הופעתו בעת ההיא היתה בספרד , וכי למן אז נכרך עימו שמו של ר' משה די ליאון ( להלן : רמד"ל ) כנושא באחריות כזו או אחרת להתגלותו , אם כמחבר , אם כמעתיק , אם כמפיץ הספר - ואם בכל התפקידים הללו גם יחד . כידוע נתקיים בעבר פולמוס רחב בשאלת זיקתו המדויקת של הספר אל רמד"ל , ולמרות ההסכמה הכמעט מוחלטת - בעקבות חזרתו המפורסמת של פרופ' ג' שלום - בדבר בעלותו של רמד"ל על הספר , נתחדש לאחרונה הריון המדעי בשאלה זו , עם פרסום מאמרו של י' ליבם , המניח - בצדק , לדעתי - קיומה של קבוצה , או חוג , של מקובלים , שהיו שותפים יחדיו ביצירתו של ספר " קיבוצי " זה 2. גם ליבס מקבל את ההנחה בדבר מעורבותו האישית , העמוקה במיוחד , של רמד"ל באריגת הספר , אלא שלצדו שיער קיומו של חוג חכמים שנשתתפו עמו במלאכה . למען האמת לא הוכחה מעולם בעלותו - המלאה או החלקית - של רמר"ל על ספר הזהר , ולמעשה לא הועלו במחקר , לא על - ידי פרופ' שלום עצמו ולא על - ידי אחרים , פתרונות לתהיותיו הראשונות של שלום , בראשית דרכו , ולשאלות הקשות שעורר במאמרו הראשון , שמכוחן שלל בהחלט את בעלותו של רמד"ל על הספר . עם התקדמות מחקרו , הגיע פרופ' שלום למסקנה כי הנחת בעלותו של רמד"ל על הזהר הכרחית לשם הבנה נכונה של הספר ועניינו , ועל כן התעלם , בפשטות , מן השאלות הקשות שעורר הוא עצמו על הנחה זו בתחילה . למרות שאין ספק בדבר שהזהר נתחבר סמוך לזמן התגלותו , לקראת סוף המאה הי"ג , הרי הנחת בעלותו של רמד"ל עליו מעלה קושי עקרוני גדול , מלבר הקושיות והתמיהות הפרטיות הנזכרות , קושי שלא ניתן ליישבו בצורה המניחה את הדעת . ספר הזהר הנו חיבור תורני מלא וגדוש בקיאות מופלאה בספרות חז"ל , בהלכה3 ובעיקר באגדה : 4 מלאכת מחשבת של תשבץ דרשני , טעונה יצירתיות מקורית מחשבתית וחדשנית בעלת תנופה הבעתית כבירה ויוצאת דופן , מלאת השראה ובעלת סגנון מרומם , הגובל לעתים בנשגב .
|
|