|
עמוד:429
ישיבות חשובות ברובע המוסלמי אירוע בולט בהתפשטות היהודית לרובע המוסלמי היה הקמת הישיבה הגדולה 'תורת חיים' ברחוב הגיא שבלב הרובע המוסלמי בשנות ה 90 של המאה ה 9 ו . את הישיבה יסד הרב יצחק וינוגרד , שעלה מפינסק , והוא קרא אותה על שם אביו , הרב חיים וינוגרד . לפני עלייתו קיבל ר' יצחק וינוגרד את הסכמת רבניה המפורסמים של ליטא ורוסיה להקמת הישיבה , זאת כדי למנוע התנגדות מצד הישיבות הוותיקות בירושלים , בעיקר 'עץ חיים , ' שלגביהן היתה ישיבה חרשה גורם מתחרה באיסוף כספים בחוץ לארץ . ברם , למרות הסכמת רבני חוץ לארץ פרצה מחלוקת חריפה , מלווה מלחמת השמצות , בין 'תורת חיים' לבין 'הועד הכללי של כוללי הפרושים , ' שריכז בידו אז את קופת החלוקה . גם גופים נוצריים שהיו בשכנות הישיבה עשו נסיונות לנשלה . הישיבה שכנה ברחוב הגיא , סמוך ל'ויא דולורוזה' ( בין תחנות 4 ו . ( 5 בניין הישיבה הגדול והמפואר היה לצנינים בעיני המוסדות הנוצריים הסמוכים , ששאפו לסלק את הישיבה מהמקום בדרכי שכנוע , הצעות כספיות מפתות ואף באלימות . ישיבת 'תורת חיים' גילתה חדשנות ורעננות , לעומת שתי 'אחיותיה' הוותיקות ' עץ חיים' ו'חיי עולם . ' מטרתה העיקרית היתה להכשיר רבנים בעלי שיעור קומה , ומבחינות רבות היה כאן מיזוג של ישיבה גבוהה ובית מדרש להכשרת רבנים . על הקמת הישיבה מספר לונץ : 'בשנה הזאת ( תרמ"ז ) הונחה אבן הפינה למפעל רוחני גדול , היא הישיבה תורת חיים , שמייסדה שם לו לקו להגדיל לימור התורה ולהאדירה ע"י העלאת תמיכת בני הישיבה , וע"י כשרונו ושקידתו באסיפת כספים עלה בידו לשכלל מעט מעט את המוסד הזה ולהשיג את הסכום הדרוש לבנין בית גדול ונהדר ולהרבות מספר הלומדים עד כדי מאתיים ... ולומדיהם ראו ברכה בלימודיהם ויצאו מוכתרים בכתר הרבנות . ' ... מטרה נוספת בייסוד הישיבה היתה , לדעת מ . מ . פרוש , קליטת רבנים שברחו מרוסיה עקב הפוגרומים של שנות ה 90 י ... ' אחרי הפרעות בארץ רוסיה , עם זרם ההגירה לארץ , נספח מספר מסוים של תלמידי חכמים מצוינים חניכי ישיבות מפולין ומליטא להמשיך את לימודי התורה באוירה רארעא קדישא , אפס ישיבת "עץ חיים , " מפאת מצבה הכלכלי הדחוק , לא יכלה לפתוח שעריה גם לפני המון בני תורה החדשים . אז התעורר איש המרץ הגאון ר' יצחק וינוגרד ז"ל שהתכונן לעלות לאה"ק , ועורר נדיבים ועסקנים בחו"ל לעזור לו ליסר את הישיבה "תורת חיים" שאספה לתוכה צעירי תורה בעלי כשרון מן העולים ביחד עם לומדים מצוינים מבני ירושלים ... ובמעופו הכביר גם את המצב הכלכלי של בני הישיבה , הגדיל את המשכורת במידה חשובה לפי ערך הזמן ההוא עד שגם הישיבות האחרות מוכרחות היו לעשות כמותו' . בראש הישיבה עמד מייסדה , ר' יצחק וינוגרד , שטיפל בעיקר בעניינים הכלכליים . מנהלה הרוחני של הישיבה היה אחיו ר' יוסף וינוגרד . אחרי פטירתו של ר' יצחק בתרע"ג 3 ) ו 9 ו ) טיפל אחיו גם בעניינים הכלבלייים . אותה שנה למדו בישיבה 02 ו תלמידים , אךלפני כןהיה המספר , לפיפריימן , כפול . בתרע"ח 8 ) ו 9 ו ) נפטר גם ר' יוסף . " בראשית תקופת המנדט הבריטי הקיץ הקץ על הישיבה ( במקומה בעיר העתיקה . ( לפי וייס נהרסה . 28 גליס , דמויות nn . , רבא . . 29 על פי -משפט-רצדקה ( אליהו גולדברג , ( ירושלים תרנ"ח . . 50 גליס , שם , עמיריט-רכל . 31 . לונץ ( קרסל , ( נתיבות , עמי 253 ( מתוך 1 לוח א"י , טו-יט rtio . ( גם ! וייס , עמ , 84 המספר על חנוכת הבניין החרש של ישיבת -חורת חיים הכללית / ליד שער שכם . . 32 פרוש , עמי . 33 . 152 פריימן , עמי ,-49 קונטרס חורת חיים .
|
|