|
|
עמוד:415
בתי הכנסת סוג נוסף של מוסרות שהתרבו מאד בעיר העתיקה במאה ה 19 היו בתי הכנסת . על הגדולים והחשובים שבהם בבר עמדנו בפרק הקודם ( ראה עמ' , ( 337 ואילו מספרם של הקטנים הגיע לעשרות . גאון ( ל ( 1879 מונה למעלה מ 30 בתי כנסת ובתי מדרש של הספרדים לעדותיהם השונות . מבין בתי הכנסת שקיומם לא הודגש עד כה על ידינו הוא מונה את אלה : 'בית אל' ( הנקרא גם 'חסידים ' , ( ' חסד אל' —ברחוב חב"ד , בית הבנסת הגדול למערכים , בית הכנסת החדש למערכים ( ת"ת , ( בית הכנסת 'דור חי , ' בית הכנסת שבבית הגביר שלמה אמזלג , בית הכנסת של הגורג'ים ובית הבנסת של אנשי סלוניקי . ב 1881 מבדיל לונץ בין בתי כנסת לבתי תפילה . בין בתי הכנסת הוא מונה ( בנוסף לגדולים שכבר הוזכרו על ידינו ) את בית הכנסת הגדולה , בית הכנסת הקטנה ובית הכנסת החדשה של המוגרבים , בית הכנסת ארם צובא ובית הכנסת של הגרוזינים . כן הוא מונה עשרות בתי תפילה והוא ממיין אותם לפי העדות הראשיות : ספרדים , פרושים , חסידים ומתרבים . פריימן נותן רשימה של ב 80 בתי כנסת ועוד 45 בתי כנסת פרטיים בירושלים ערב מלחמת העולם הראשונה , חלק ניכר מהם בעיר העתיקה , ואילו פרס בזכרונותיו מציין כי 'שלושים ותשעה בתי כנסת היו בעיר העתיקה בהם התפללו לפי נוסחאות שונות' . בית כנסת חשוב בעיר העתיקה , אשר הוזכר בקצרה בפרק הקודם ( ראה עמ' , ( 342 היה בית הכנסת של חב"ד , בדרומו של רחוב חב"ד . לבית כנסת זה היו 3 שמות נוספים ' א ) 'בית מנחם , ' על שם הארמו"ר מנחם מנדל שניאורסון , נשיא וראש תנועת חב"ד י ב ) 'צמח צרק , ' על שם ספרו של הארמו"ר מלובביץ' ( מנהיג חב"ד , ( שחובר בערך ב ; 1860 ג ) 'כנסת אליהו / על שם אליהו ששון מבומביי שבהודו , שבתרומתו נבנה חלקו העיקרי של הבניין , הקומה העליונה ' . כנסת אליהו' היה שמו הרשמי של בית הבנסת , כנאמר בלוח הזכרון העשוי שיש הקבוע בקיר בית הכנסת שבקומה העליונה . לפי פריימן נוסד בית כנסת זה ב , 1858 ונראה בי אז נבנה בית המדרש שבקומה התחתונה . ב 1879 ( לפי לוח הזכרון שבבית הכנסת ) נבנתה כנראה הקומה השניה , ובה בית מדרש 4 ג . פריימן , עמי 5 . 52-48 ג . שם , עמי 6 . 37-34 נ . גאון , עמי 29 ו2- ג . 1 7 ג . לונץ , ירושלים ( אנגלית , ( שנה ראשונה , עמי . 24-20 רשימה מפורטת של כ 60 בחי כנסת , קרוב ל 50 מהם בעיר העתיקה , ראה גם : לונץ 882 ) ו , ( ירושלים ( גרמנית , ( עמ' . 24-20 מאוחר יותר ( לוח לתרס"ט , יד , עמ' , ( 21-5 מונה לונץ 64 בתי כנסת בעיר העתיקה . . 38 פריימן , עמ' ; 87-79 ושם פירוט בתי הכנסת ; פרס , מאה שנה , עמי . 33 כדלקמן : ישיבת 'עץ חיים כללית ; 1850— ' ישיבת 'פרי עץ חיים' ; 1884— ישיבת 'חיי עולם כללית' ; 1886— ישיבת 'תורת חיים כללית' ; 1887 — ישיבת 'אהל משה כללית' ; 1895— ישיבת ' בית אל ; ' ישיבת 'זקני תלמידי חכמים כללית ; 1907— ' ישיבת 'שער"השמים' ; 1907— ישיבת ' אהל תורה' ; 1912— ישיבת 'הר ציון — בתי מחסה' . 1912 — הרשימה השניה מציינת 'תלמודי תורה' חשובים , כדלקמן : ת"ת כללי לספרדים , ' תפארת ירושלים' —נוסד בזמן קדום ; ת"ת 'עץ חיים — ' נוסד ב 1841 בחורבת ר' יהודה החסיד ( הבניין החדש במחנה יהודה וסניפים במזכרת משה , בית ישראל , ימין משה , נחלת שבעה , כרם אחוה , שערי חסד וגבעת שאול ; במאה שערים ת"ת 'פרי עץ חיים' —נוסד ב ;( 1886 ת"ת ? חיי עולם' — נוסד ב , 1886 חסידי : ת"ת לעדת המערביים — נוסד ב , 1865 ת"ת לעדת הפרסים — נוסד ב 11900 ת"ת לבוברים 1 ת"ח 'תורה אור' — תימני 1 ת"ת 'שארית ישראל — ' גרוזיני , ביהמ"ד ' דורש ציון' ( בלומנטל —(נוסד . 1866
|
|