|
|
עמוד:389
סיכום התפתחות המוסדות החינוכיים בעיר העתיקה מסמנת את ראשיתו של תהליך שהביא עמו התחדשות בכל שטחי החיים , לרבות בחינוך ובהשכלה . עיקרו של תהליך זה התרחש אחרי , 1870 אך ניצניו הראשונים הופיעו כבר לפני כן . השנים 30 , 1870-1840 שנות השלטון העות'מאני בארץ ישראל לאהר פרק הביניים של השלטון המצרי , היו לקהילה היהודית בירושלים לא רק שנים של התפתחות ניכרת , אלא גם של 'אינקובאציה' של רעיונות ותהליכים , שזריעתם ונביטתם חלה באותו הזמן ואילו גידולם ופריחתם חלו מאוחר יותר . ב 30 השנים הללו גדלה הקהילה היהודית בירושלים מכ 4 , 000-3 , 000 נפש לכרי 11 , 000 נפש ; מקהילה קטנה , שהעדה הספרדית מהווה את רובה המכריע , לקהילה תוססת , שבתוכה 'כוללים' רבים ושונים ; מרובע קטן ועלוב , שבו מספר מועט ביותר של מוסדות ציבור —בתי כנסת . 68 נוימן , עמי 1399-397 יהודה וירושלים ( קרטל , ( עמי ? 98-97 לונץ , מורה דרך , עמי ; 110 ילין , כתבי , א , עמי 104 ( בי בטבת תרנ"ז . ( גם בתקופות מאוחרות יותר המשיך בית המררש 'דורש ציון' לגדול ולהתפתח . . 69 הלבנון , חי באדר ב תרכ"ז , שנה רביעית , גליון , 6 עמי . 70 . 83 שם , הי בטבת תרכ"ט , שנה ששית , גליון ו , עמי . 71 . 7 שם , י"ח באייר תרכ"ט , שנה ששית , גליון , 17 עמי . 72 . 128 שם , י"ב באדר תרל"ו , שנה שחים עשרה , גליון , 28 עמי ,-234-233 ושם פרטים נוספים . לידם מצויים 'בתי גבול אלמנה' ( ראה עמ' ( 374 אשר בהם יגורו עניים ואלמנות של העדה הספרדית חינם מספר שנים חליפות . דוד ילין מציין לשנת תרנ"ז , ( 1897 ) כי בתלמוד תורה של הספרדים 14 מורים ויותר מ 300 תלמידים . מיקומם של בתי הספר 'למל' ו'רורש ציוך במזרח הרובע היהודי , לאורך רחוב המיידאן , כלומר סמוך למושבה של הערה הספרדית , מובן , שכן הספרדים גילו יתר נכונות לקלוט בתי ספר ' מודרניים' בתוכם , ומקרבם אף באו רוב התלמידים . רכישת הבית החדש של 'רורש ציוך נועדה , כנראה , בעיקר לצרכי המוסד ליתומים שנתקיים לידו . הקמת בית היתומים ליד בית הספר היתה חלק ממגמה כללית שרווחה בירושלים באותו הזמן , לבנות ליתומים הרבים שבעיר בתי 'תלמוד תורה' מיוחדים , בנוסף לאלה שהיו קיימים כבר . ב 1869 מוסר 'הלבנון' על הקמת בית היתומים שליד חורבת רבי יהודה החסיד — תלמוד תורה לילדי עניים וליתומים של הרב שאול בנימין הכהן . הילדים לומדים בו את רזי הקריאה , בכדי שיוכלו להתפלל , לאחר מכן לומדים הם את הקריאה על בוריה , תלמוד וגמרא . לאותה השנה מוסר 'הלבנון' סיכום על בתי הספר בירושלים : בית הספר לנערים שהקים ד"ר פרנקל ; בית הספר שיסד בלומנטל , ושנמצא תחת הנהגת ה ( ארון ) אפלטקא , בית הספר לנערות שהקים אלברט כהן בעזרת בית רוטשילד ( חברת 'כל ישראל חברים' הבטיחה לקריגר לעזור לו בהקמת בית ספר נוסף . ( העתון מוסיף , כי 'בכל מוסדות בתי ספר אלה ינתן להתלמידים מלבושים ועזר כסף לאבותיהם למען יתנו את בניהם לבוא בבתי ספר האלה' . במרוצת הזמן חלו התארגנויות 'מודרניות' גם בבתי ה'תלמוד תורה' של האשכנזים הפרושים ( על תלמודי תורה והישיבות שלהם נעמוד בפרק הבא r ראה עמ' ( 413-410 וכן אצל הערות היהודיות האחרות בעיר . ב 1876 כבר מונה 'הלבנון' את המוסדות האלה י בית הלימוד 'דורש ציוך 45 — תלמידים י בית הספר 'מעזבון סימאן עדלעך ' ] למל 33 — [ ' תלמידים י בית הספר לבנות 'עוועליגע רוטשילד' 119 — נערות ; בתי תלמוד תורה של האשכנזים פרושים 128 — תלמידים ; עדת בני ישראל המערביים 65— תלמידים ; תלמוד תורה של הספרדים 326— תלמידים .
|
|