שלושים השנים הראשונות של המאה

עמוד:307

נמשך הגידול האיטי שהחל בעשורים השני והשלישי של המאה , וסביר להניח כי גם התחזק , במידת מה . ידיעות שונות מוסרות על עסקנים יהודים שהגיעו אז לעיר , ביניהם גם חלק ניכר מעסקני 'כולל הו"ד' הידוע . עם זאת נראה , כי גם בתקופה זו עדיין לא הגיע גידול האוכלוסיה היהודית לממדים ניכרים . רעידת האדמה של 837 ו , שפגעה קשות בקהילות היהודיות בצפת ובטבריה והביאה להגירת פליטי הרעש מהערים הללו לירושלים , היא שהביאה למפנה החד הראשון בגידול האוכלוסיה היהודית בעיר . להלן נעמוד על מאורע זה ועל תוצאותיו , אך כבר עתה נציין , שלדעתנו לא היתה ההגירה היהודית מצפת ומטבריה לירושלים מיידית , אלא באה רק כעבור זמן מה , משנתברר לפליטי הרעש כי סיכויי השיקום במקומותיהם קלושים , ואילו בירושלים קיימות אפשרויות נוחות יחסית . לפיכך נראה לנו , כי שני מקורות חשובים העוסקים באוכלוסיית ירושלים ב 838 ו עדיין אינם כוללים את פליטי אסון הטבע , לפחות לא את חלק הארי שבהם שהגיעו לירושלים מאוחר יותרי . המקור הראשון הוא רובינסון , שסייר בירושלים ב 838 ו והקדיש דיון מיוחד בספרו לאוכלוסיית העיר , ולדבריו היתה הקהילה היהודית בזמן ביקורו בת 3 , 000 נפש . להערכה זו הגיע בשתי דרכים . את נתוני מפקד השלטונות המצריים , שלפיו נרשמו 500 זכרים יהודים בוגרים , כפל ב , 4 במקובל באותו הזמן , ומאחר שהתוצאה נראתה לו נמוכה הוסיף עליה , 000 ו נפש . כן הסתייע במומחיותו של המיסיונר ניקולאיסון , שהכיר את היהודים היטב , ועל פי זה קבע שמספרם הכולל הגיע ל 3 , 000 נפש . את מספריו של רובינסון אפשר להבין גם לאור החלוקה לערות 500 . זכרים בוגרים , שהיו עם משפחותיהם כ 2 , 000 נפש , היוו את רובה של העדה הספרדית , שבגדלה לא חל שינוי ניכר מראשית המאה ועד לאותו הזמן . לעומת זאת חל גידול בולט במניינה של העדה האשכנזית מראשית המאה ועד לשנות ה , 30 ומספר אנשיה נע כבר אז בין 500 ל , 000 ו נפש . מעניין כי מספר קרוב מאד לנתוניו של רובינסון מצוי במקור יהודי המתייחס לפרק זמן סמוך . במפקדו של מונטפיורי , שנערך על ידי ד"ר אליעזר הלוי ב , 1839 נמנו 2 , 943 יהודים 2 , 450 ; ספרדים ובני עדות המזרח ו 493 אשכנזים ( פרושים , 418- חסידים-ו , 4 וכולל הולנד והונגריה . ( 34- גם טובלר מוסר פרטים על גידול העדה האשכנזית בשנות ה , 30 ולדבריו היו בעיר ב 839 ו 820 1 אשכנזים 540-520 ) רוסים 250 , פולנים ו 30 גרמנים ) . מתוך נתוניהם של רובינסון ומונטפיורי נוכל אולי להסיק , כילפני רעידת האדמה היה מספר יהודי ירושלים 3 , 250-3 , 000 נפש . בראשית המאה היה מספרם 2 , 250-2 , 000 נפש והערה הספרדית היוותה את רוב מניינו ובניינו של הציבור היהודי . ואולם לקראת סוף העשור הרביעי גדלה העדה האשכנזית , אם כי עדיין היוותה מיעוט בקרב כלל האוכלוסיה היהודית בעיר . בשנות ה 40 נמשך גידולה של הקהילה היהודית בירושלים . אך תחילה חייבים אנו לציין , כי מקורות שונים נוקבים כבר לראשית המאה במספרים גרולים בהרבה ממה שהעלינו ; לנו נראה כי מספרים אלה אינם נכונים . בך , למשל , אין לקבל את קביעתו של ר' דוד דבית הלל , כי ב 824 ו היו . 7 לדוגמה : לארור הרעש בצפת 0837 ) ניסו רי ישראל ב"ק ומשפחתו תחילה להקים את הכפר גירמק . רק ב 840 ו הגיעו לירושלים . . 8 רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי . 9 . 86-85 בן צבי , א"י ויישובה , עמי ו 6 ג62- ג ; מייזל , יהורי צפת , עמי תכ"ט . . 10 טובלר , דפי זכרון , עמי -360ו 6 ג . בעניין גידול העדה האשכנזית בירושלים בראשית המאה , ראה גם : הורביץ , מוסד היסוד , עמי 7 ו . 22 , מקורותיו של ספר זה לא תמיר ברורים , ונראה גם כי יש לפקפק במידת הדיוק של המספרים . עם זאת הכיוון הכללי תואם את המצוין על ירינו .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר