|
|
עמוד:293
מרכזי המלאכה ובתי הספר הפרוטסטנטים האנגליקנים טובלר מוסר , כי כבר ב 1843 פתח הבישוף אלכסנדר בית ספר יסודי בירושלים . הוא שכן לא הרחק מבית הספר הארמני , מעט מערבה לבית החולים האנגלי . ההוראה בו לא היתד , מסודרת ולמדו בו כל העת מעט מאד תלמידים . רק לקראת 1849 החל מספר התלמידים לעלות , וזאת גם כתוצאה מהצטרפותם של כמה יהודים שגייס המיסיון . האנגלים פתחו גם בית ספר למלאכה , שמטרתו היתה הקניית מקצוע ; בעיקר למדו נגרות . הוא נסגר לשנה , נפתח מחדש ב 1848 ונתקבלו בו יהודים שהתנצרו . בעת הלימודים קיבלו התלמידים ביגוד , אוכל וכר . נוימן מציין אף הוא , כי פרט לבית החולים יסר המיסיון בית ספר יסודי ובית ספר תיכון . זה נסגר מחוסר תלמידים , ואז הוקם בית ספר מקצועי שלמדו בו למעשה רק נגרות . עקב קשיים כספיים כמעט לא היו בו חניכים . בסוף 1849 למדו בו 8 מומרים . שנה אחר בך עבר חלק מהם לכנסיה הרומית קתולית , אחד חזר ליהדות , חלק עזב לגמרי ובבית הספר נותרו רק שלושה . הלסטר מוסר בקשר לבית המלאכה , כי הוא נפתח במאי , 1843 יחד עם בניית הכנסיה האנגליקנית והקמת בית החולים האנגלי . המוסד הוקם במטרה להכשיר יהודים מומרים לחיים פרודוקטיוויים ולתעסוקה חדשה ( יהודים אלה מנודים מקרב עמם ומקור פרנסתם הקודם נתקפח ו על פי רוב עסקו בעבודות שירותים וזבנות ) . פטרמן מוסר , כי ליד שער רמשק היה למיסיון הפרוטסטנטי בעבר מוסד שהכשיר יהודים מומרים לעבודה מיסיונרית . אך מכיוון שלא הושגו התוצאות המבוקשות , נסגר המוסד כעבור שנים אחדות והמקום הפך לבית ספר למלאכה ליהודים מומרים . המעוניינים רוכשים שם ידע תאורטי . 33 פטרמן , א , עמי . 215-214 על ק למן , ראה ו איש שלום , בהערות בעמי 558 , 515 ו ג , 67 והפנייתו לספרו של חיימסון . . 34 סטיוארט , עמי 5 . 304-301 ג . פרנקל , עמי . 37 . 192 טובלר , דפי זברון , עמי . 36 . 450-444 ליון ( אנגלית , ( עמי . 38 . 129 נוימן , עמי . 39 . 294-284 הלסטד , עמי ; 164 רובינסון , מחקרים מאוחרים , עמי . 165-164 מעדיפים לקבל טיפול בבית כדי להתחמק מגידופי אחיהם לאמונה לשעבר . בית החולים מסודר מאד ונמצא קרוב לרובע היהודי . בקומה הראשונה נמצאים חדרי החולים לגברים , בשלישית — לנשים ולילדים , ובשניה — מטבח קטן . בסך הכל יש 30 מיטות , ובזמן חירום . 40 — הרופאים גרים בקרבת מקום . את בית החולים מנהל הכלכלן מר קלמן , המכהן בתפקידו כבר 20 שנה . ליד בית החולים נמצאים בית המרקחת והדירות של הרופא , ר"ר מק גוואן , ושל המנתח העוזר , מר סימון , העורכים גם ביקורי בית . סטיוארט ( 1856 ) מוסר אף הוא , כי 'החברה הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים' ייסדה בעיר בית חולים לטיפול ביהודים , ולדעתו חשיבותו רבה : שוררים בו נקיץ וסדר מופתיים . פרנקל , ( 1856 ) המוסר כי המיסיון הפרוטסטנטי הקים בירושלים בית חולים לבני כל הדתות , ובו 36 מיטות , מתכוון בוודאי גם הוא לבית החולים האנגלי . " גם המדריך של ליון ל 1875 מציין בי בית החולים האנגלי מוחזק היטב , וכי נעשית בו פעולה מיסיונרית להפיכת יהודים לפרוטסטנטים . הקמת כנסיית 'ישו הנוצרי' ובית החולים האנגלי החלה עוד לפני בואו של הבישוף גובאט , ובמידה רבה התעוררה היוזמה לכך עוד לפני הקמת הבישופות הפרוטסטנטית . מאחורי התכנית עמד במיוחד הענף האנגליקני של הבנסיה הפרוטסטנטית , שהגוף הפעיל בו היה 'החברה הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים . ' סוג נוסף של מוסדות פרוטסטנטים שהחל מתפתח בעיר , ואשר גם בהקמתם נטל את היזמה בראשונה הענף האנגליקני , היו בתי הספר הפרוטסטנטים .
|
|