|
|
עמוד:264
ה'קאזה נובה , ' ידיעת ארץ הקודש , הדפוס והחינוך של הפרנציסקנים במחצית הראשונה של המאה התאכסנו הצליינים שבאו למנזר סן סלבדור הפרנציסקני בתוך מבנה המנזר עצמו . בשנות ה 40 נבנה ליד המנזר מבנה מיוחד עבור האכסניה —ה'קאזה נובה . ' ריטר ( בסוף שנות ה ( 40 מציין , כי לנוצרים הקתולים יש אכסניה יפה ליד המנזר העיקרי שלהם , ובה מתאכסנים עולי רגל אירופים . " דה סוסי 850 ) ו ) מוסר , בי ליד המנזר הפרנציסקני יש מקום מגורים לעולי רגל , הידוע בשם 'קאזה נובה' ו האכסון בו הוא בחדרים קטנים , ובכל חדר שתי מיטות . מחיר הלינה די נמוך . הארוחות דלות . וויליאמז ( בסוף שנות ה ( 40 כבר מסמן במפתו את ה'קאזה נובה . ' הוא מספר כי זהו בית הארחה של המנזר הפרנציסקני , ובו רשאים עולי רגל מכל האומות ללא הבדל דת ועדה , לשהות כשבועיים . התשלום הוא ברצון איש ואיש . המנזר שאינו מספק אלא לחם טוב ויין גרוע , מצפה לנדיבות ליבם של המתארחים תמורת האכסון העלוב . " גם מפות מאוחרות יותר , כמפת ווילסון ואחרות , מסמנות את מקום ה'קאזה נובה . ' פטרמן ( 1853 ) מספר , כי הפרנציסקנים מקבלים בבית ההארחה הגדול שלהם זרים מכל העדות ומחוסרי אמצעים , ואלה זוכים , כמו בכל מנזר של ה'טרה סנטה , ' ל 3 ימי אירוח חינם . באפריל 859 ו מספר שרר , כי הפרנציסקנים נוהגים הכנסת אורחים נדיבה ביותר , ומבחינת חוסר הציפיה לתמורה יכולים המנזרים האחרים להיכלם . למנזר הלטיני בניין חדש ' ) קאזה נובה , ( ' ואומרים בי בשבוע החג השנה התארחו בו יותר מ 1 , 400 צליינים . אולמות השינה מרווחים ומאווררים , אלא שאדם צריך להיות נבון לסבול את השהיה במחיצתם של רבים , כי החדרים המעטים ליחידים מוזמנים כבר זמן רב מראש על ידי נוסעים חשובים וגברות נכבדות . בגלל ריבוי האורחים אין גם לצפות לתשומת לב מיוחדת מבחינת השירות . הצליינים חייבים גם להישמע להוראות המסדר ולשמור על חוקיו . ל 1875 חוזר המדריך הפרנציסקני , ליון , ומוסר , כי בירושלים יכולים כל הצליינים ללון ב'קאזה נובה' של הפרנציסקנים , וכי אפשר לשהות שם עד 30 יום . הנזירים הפרנציסקנים הצטיינו בידיעת הארץ הקדושה , זאת בנראה גם בקשר לתפקידי אירוח הצליינים שנטלו על עצמם . עוד ב ם 80 ו מספר וויטמן , כי קיבל מאבות המנזר הלאטיני מדריך מיוחד לתיירים שהוכן על ידם לעיר הקדושה . נורוב ( 1835 ) מציין , כי ספריית הפרנציסקנים אינה מכילה יצירות חשובות כמו זו של המנזר היווני , אך המדריכים הלטינים מתמצאים בידיעת ירושלים והארץ הקדושה בדרך כלל הרבה יותר טוב מהיוונים . תרומתם של הפרנציסקנים בנושא הכרת הארץ התבטאה גם בהקמת בית דפוס משלהם , irpD . 62 , עמי . 63 . 202-201 קרזון , עמי . 64 . 162 ברטלט , סיורים , עמי , 15-14 ורברטן , עמי 48 ו . . 65 ג"ג-ריטר , ר , עמי . 66 . 206-205 סוסי , א , עמי . 554 . 67 וויליאמז , ב , עמי ; 549-568 א , תוספת , עמי . 66 . 16-15 פטרמן , א , עמי . 69 . 218-217 ; 202 שרר , עמי . 70 . 184-176 ליון , ( 1876 ) עמי . 71 . 5 וויטמן , עמי 184-175 ; נורוב , א , עמי ו 8 ו . 190- המנזר . עם זאת הוא מעיר , בי מזה זמן רב לא זבה המנזר לארח מספר ניכר של צליינים . " קרזון ( באביב ( 1854 טוען , כי ציפה לקבל לינה ומזון במנזר —דבר רגיל ביותר מאחר שהמנזרים משמשים אכסניות לעולי רגל— אך יחס הנזירים היה מחפיר והם שיכבו אותו בבניין סמוך למנזר . " ב 842 ו מציין ברטלט , כי המנזר הלטיני הוא הטוב ביותר מבחינת האירוח , לאחר הארמני , וב 1843 קובע וורברטן כי המנזר הלטיני הוא האמיד ורב ההשפעה ביותר בכל ארץ ישראל .
|
|