|
|
עמוד:199
אשר לבתי מרחץ מציץ זטצן ( בראשית המאה , ( כי בירושלים 5 מרחצאות ציבוריים . טובלר ( בשנות ה ( 40 מוסר אף הוא , כי בירושלים היו בתקופת שהותו 5 בתי מרחץ , והוא מוסיף , כי השימוש בהם תלוי מאד בכמות המים הנאגרים ממי הגשמים בחורף . לדבריו , בתי המרחץ הם : . 1 חמאם אל בתרב ( מרחץ הפטריארך ) —ליד הכנסיה היוונית על שם יוחנן המטביל . 2 ; חמאם א שפא ( מרחץ הישועה ) — בקרבת עין א שפא , סמוך מאוד לשוק אל קטאנין ( שוק הכותנה ) , 3 r חמאם אל עין ( מרחץ המעין ) —בקרבת מס' . 2 המים מגיעים אליו באקוודוקט מבריכות שלמה , לפני 1821 הובאו המים לכאן על : גבי חמורים , גמלים ואפילו בני אדם . 4 ; חמאם מרים ( מרחץ מרים ) —ממערב לשער סטפן וקרוב מאד אליו ; לא נעים ביותר , . 5 ? חמאם אל סולטאן ( מרחץ הסולטאן ) —במעבר של רחוב ה'ויא רולורוזה' לתוך רחוב הגיא , הוא מהווה את הפינה הדרומית מזרחית שם . הבניין אינו גדול ולו שני קמרונים . לפי וויליאמז היה חמאם א שפא ידוע קודם כבית המרחץ של עלא א דין . לחמאם נכנסים משוק הכותנה —בזאר הרוס , שהיה תפוש בעבר על ידי סוחרי הכותנה , אלה נתנו שם זה גם לשער הסמוך אל הר הבית . על מקורות מי בית המרחץ ובאר א שפא עמדנו כבר לעיל בפרק על המים ( ראה עמ' . ( 98-97 אשר למקורות המים של בתי המרחץ האחרים מציין ברקלי , כי זה שליד שער סטפן ( שער האריות ) קיבל את מימיו מבריכה שמחוץ לחומה ( בריבת סית מרים ) באמצעות תעלה , ואילו מרחץ הפטריארך ( שברובע הנוצרי ) קיבל את מימיו מבריכת חזקיהו ( בריכת המגדלים . ( ברקלי אומר עור , כי בית המרחץ שבפינת הרחובות המובילים לשער שכם ולשער האריות ( חמאם אל סולטאן ) היה הגדול והיפה מכולם , אם כי בזמנו כבר היה הרוס במקצת . את מקור המים לבית מרחץ זה אינו מציין , ויתכן שהיתה כאן תעלת מים שבאה מכיוון שער שכם , בדומה , במידה מסוימת , לאפשרות לגבי חמאם א שפא . תיאור אפייני של בתי המרחץ בעיר העתיקה בירושלים מוסר פרס ... ' : ( 1921 ) חדרי רחצה עם אמבטיות ומקלחות טרם נודעו בימים ההם בירושלים . האם רחצה את ילדיה הקטנים בגיגית , ומי הרחצה נשמרו בה לשטיפת הרצפה . הגברים הלכו בערבי שבתות עם בניהם הגדולים למקווה הכשרה שבחורבת ר' יהודה חסיד , או שבקרבת בתי הכנסת האחרים . בערבי החג היו הולכים להתרחץ בבתי המרחץ החמים שהיו שלשה בעיר העתיקה ... אל עין ... א שיפאע ... אל בטרק ... בבואך לבית מרחץ כזה הנך נכנס לאולם גדול שעליו מתנשאת כפה עגולה בגובה של שנים עשר מטר לערך . באמצעו בריכת מים וליד הקירות מסביב ספות רבות המשמשות למנוחת המתרחצים אחרי הרחיצה . בגובה של 4 5 מטרים מעל לרצפה תלויות בחלל האולם מגבות גדולות . חדרי הרחצה אטומים הם , ובכפותיהם העגולות מסביב חורים עגולים לאורור . ליד כל קיר דבוקה לרצפה בריכה קטנה , שלתוכה זורמים מים חמים מתוך חור שבקיר . המתרחץ יושב על רצפת האבן ליד הבריכה שואב מתוכה מים בכלי של פח , שופך אותם על גופו ומשפשף בספוג וסבון . מי שיכול להרשות לו הוצאות יתר של גרושים אחדים , מזמין את הבלן המשכיב אותו לארכו על הרצפה ומשפשף את גופו בסבון וספוג . אחרי הרחיצה נכנס המתרחץ לחדר ההזעה , יושב רגעים מספר על אצטבה של אבן וסופג לתוך עורו אח הזיעה המרעננת את גופו עד שבא הבלן . 65 זטצן , ב , עמ- . 66 . 25 טובלר , דפי זכרון , עמי . 67 . 437-433 וויליאמז , ב , עמי -454ו ; 46 א , תוספת , עמי 27 ( בהסבר למסי 30 במפת האדמירלות . 68 . ( ברקלי , עמי . 452
|
|