היתר־הכניסה ממלחמת־קרים ואילך

עמוד:176

היתר הכניסה ממלחמת קרים ואילך נראה כי לאחר שהייתו של דה סוסי בעיר חל שינוי מה בעמדת השלטונות העות'מאניים בנוגע לביקורי זרים בשטח הר הבית . פטרמן ( שביקר בעיר במארס ( 1853 מוסר , כי בזמן האחרון כבר הותר לו ולעוד מספר אירופים נוצרים להכנס למיתחם הר הבית תמורת תשלום מסוים ( וליש"ט . ( במרכז הר הבית , הוא מספר , עומד 'מסגד עומרי , כנראה במקום שבו עמדו מקורם מקדשי שלמה והורדוס . למסגד ביפה גדולה הנישאת על גבי ה רבה עמודים המכוסים מוזאיקה . מוזאיקה זו סבלה הרבה משיני הזמן ולא שופצה אף פעם . ער לזמן האחרון אסור היה ללא מוסלמי להכנס לאיזור הר הבית , הנקרא 'חראם א שריף ' . ' מסגד עומר' נשמר מאד , ולא נתנו לגשת אפילו לקרבתו . רק אנשים מסוימים זכו להיתר מיוחד מהסולטאן , אך ללא רשיון היתה הכניסה אסורה בתוקף ללא מוסלמים . פטרמן מציין גם את קשת הגשר שחיבר בין הר הבית והעיר העליונה , אשר זוהתה בידי רובינסון ומכלנה מאז על שמו . להר הבית הוא קורא הר המוריה , ולעיר העליונה —הר ציון . את דבר קיומם של שרירי הגשר שעבר מהמקדש , מעל פני העמק , מציינים נוסעים נוספים , כגון ג . ' ווילסון ( 1843 ) ושולץ , ( 1851 ) המוסרים גם פרטים על האבנים שביסוד גשר זה הידוע ב'קשת רובינסון' . ביולי 1855 סיירו בהר הבית ובמסגדיו השר משה מונטפיורי ורעיתו . באותה השנה נכנסו למסגדים גם הדוכס מברבנט ורעיתו . על כך מספרת הגב' פין . היא מציינת כי הם הורשו להבנס להר הבית בלוויית הקונסולים הזרים , כי את הפירמאן לכניסה העניק הסולטאן לדוכס לאות תודה על עזרת היחידות הנוצריות במלחמת קרים , וכי היה צורך לכלוא את האפריקנים שומרי המסגדים באחד מחדרי הפחה עד לסיום הביקור , מחשש של מהומות והתנגשות אלימה . . 18 מצוטט אצל וויליאמז , א ( תוספת , ( עמי 7 ג , בהסבר למסי גו במפה . . 19 שם ( תוספת , ( עמי 8 ג , בהסבר למסי 45 במפה . . 20 סוסי , ב , עמי ו . 8 אחד המקורות אף מוסר , בי נוצרי מחופש שנתפש על הר הבית נהרג בידי קנאים מוסלמים . ראה : רפאלי , נוצרים , עמי . 21 . 85 פטרמן , א , עמי 97 ו-ו . 20 . 22 גי . ווילסון , א , עמי ; 475 שולץ , הארץ הקרושה , עמי 4 גו . ג . 2 בידוע עורר ביקורם זה בהר הבית התרעמות רבה מצר האובלוסיה היהודית בעיר , ורק במאמץ עלה בידי מונטיפיורי לשכך את זעמם . וראה בעניין זה : פין , זמנים סוערים , ב , עמי וג 7-3 ג 3 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . 24 . ( 667-645 גבי פץ , זכרונות , עמי 28 ו-םגו ; פץ , זמנים סוערים , ב , עמי ס 2 ג328- ( על פי איש שלום , עמי . ( 665 ירידה לשער תת קרקעי , ומציין כי מקום זה נזכר אצל אל עבאסי ( עלי ביי ) . בהסבר לסימון של ' בס מוחמר' ( מס' 14 במפה , ( הוא מעיר , כי מסורת וו היא , כנראה , מאוחרת , מאחר שאינה מצוינת אצל מוג'יר א דין : אין זה , בנראה , אלא קטע של עמוד שיש , הבולט במקרה מהקיר שבו הוא תקוע . בנוגע לשער הצפוני של כפת הסלע , הנקרא שער גן עדן ( מס' 44 במפה , ( הוא מעיר , כי נקרא כך , ללא ספק , על שם הגן היפה הנזכר אצל אידריסי שהיה מצוי לפני שער זה בזמן הצלבנים . על באר המצויה באכסדרה מול השער המערבי של כפת הסלע הוא אומר , כי לדעת קתרווד יתכן שהיא קשורה עם מרחץ הבריאות ( חמאם א שפא . " ( בשנות ה 50 ממשיכים נוסעים מערביים שונים לתאר את איזור הר הבית . ב ו 185 שהה בירושלים רה סוסי , וגם הוא מציין כי כניסת זרים לשטח הר הבית אסורה , וכי מבניין המושל , שהוא אחד הבניינים המודרניים המצויים ליד הר הבית , יבולים נוצרים להשקיף על הר הבית ממרחק מינימלי . עבירה על הצו בדבר איסור הכניסה יבולה להביא על הנוצרי , או הזר האחר , עונש מוות . גם דה סוסי מציין , כי מפה של הר הבית הוכנה בידי קתרווד , וכי בה מפורטת תכנית הר הבית בתוך מפה כללית של ירושלים .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר