|
|
עמוד:164
חיל המצבהעות 'מאני מספרם של התושבים העות'מאנים בעיר היה , כנראה , נמוך בדרך כלל . הגב' פין מציינת בזכרונותיה לשנות ה ם , 4 בי מספרם מועט : הפחה , הקאדי ובמה קציני צבא .- בעיר היה גם חיל מצב תורכי שקשה לקבוע את גדלו , ואף נראה בי המספר השתנה מזמן לזמן . המקורות השונים המציינים נתונים על אוכלוסיית העיר כוללים את החיילים התורכים בדרך כלל 32 א . קונדר , עבודת שדה , א , עמי . 335-334 נג . החבצלת , כ"ה בניסן תרמ"ט , שנה תשע עשרה , גליון ל , עמי . 236 . 34 המזרחן א . ש . יהודה ( מצוטט אצל דרורי , עמי . ( 208-203 על ראוף פחה ראה לעיל , עמי 45 ו . . 35 דרורי , שם . על חגיגות נבי מוסא , ראה גם : רבעון החברה הגרמנית 909 , ו , לב , עמי 207 ו , 22 ורשימתו של הרטמן , ידיעות החברה הגרמנית 0 , ו 9 ו , עמי . 36 . 75-65 גבי פין , זכרונות , עמי . 52 קונדר מספר על העליה לרגל המוסלמית לנבי מוסא שחזה בה בהיותו בירושלים ב : 1875 ' חבורות פנאטיות של מוסלמים צעדו ברחובות העיר כשהם נושאים דגלים ירוקים מעוטרים בסהר ובכתובות בערבית . קבוצות משמר מזוינות בגרזני מלחמה , חרבות ורובים ארוכי קנה ליוו את נושאי הדגלים ומאחוריהם צעדו נושאי תופים גדולים 21 גא . גם בעתון יהחבצלתי מצויים תיאורים אחרים של חגיגות נבי מוסא , בין היתר מוסר העתון , כי מהעיירות ומהכפרים שבסביבות ירושלים נאספים המוני מוסלמים לחוג את חג הנביא משה , החל תמיד בעת התקדש חג הנוצרים ... העתון שמח לבשר כי החגיגות עוברות בשלום ' , הודות לה' ולממשלתנו הרוממה אשר עינה היתה צופיה על שמירת הסדרים ומנוחת תושבי העיר ואורחיה . "' א . ש . יהודה מספר לסוף המאה , שבימי ילדותו , כאשר התחילו המוני נוצרים רוסים — שמספרם הגיע לפעמים ל 20 ואף ל ם 3 אלף — לבוא בכל שנה לחג הפסחא , יצאה פקודה מראוף פחה , שהיה מושל תקיף וקנאי , לכנס לחגיגות נבי מוסא 50-40 אלף פלאחים מכל הכפרים , כדי להכריע את הכף לטובת המוסלמים . הוא השתמש בכל האמצעים לשוות פאר מיוחד לחג זה ולהרבות את משתתפיו , ובשנה אחת אמנם הגיע מספר החוגגים לכדי חמישים אלף ויותר . העליה לרגל לנבי מוסא היתה ה'זיארה' הגדולה וההמונית ביותר שהיתה נערכת בארץ במאה ה 9 ו . טכסי זיארה זו התחילו כבר ביום חששי שלפני 'יום הששי הטוב' של הכנסיה היוונית אורתודוכסית , המבשר את בוא חג הפסחא ( לפי הלוח היוליאני הנקוט אצלם . ( על התקרב המועד הכריזו בפומבי בירושלים , וביום הששי האמור התכנסו בעיר אנשים רבים מכפרי הסביבה , ואף מחברון ומשכם , בדי לצאת ברב עם מה'חראם ( הר הבית ) לעבר 'נבי מוסא . ' הטכס החל בהוצאת הדגל הירוק של נבי מוסא , מקושט בחוטי משי וזהב מעשה רוקם , ממקום משמרתו בבית משפחת חוסייני ( הרחוב שהתגוררה בו בירושלים שבין החומות נושא עד היום את השם 'רחוב הרגל . ( ' הדגל נמסר למופתי על גבי טס , ואחרי אמירת תפילה הוא קיפלו והצמידו למקל . הנפת הרגל היתה האות להתחלת התהלוכה . בתקופה התורכית לוותה התהלוכה בתזמורת צבאית ובמשמר כבוד . מרחוב הדגל עשתה התהלוכה אה דרכה אל ה'חראם , ' ודרך אחד משעריו הצפוניים ושער האריות יצאה מהעיר . עליה לרגל מוסלמית זו , שכוונה למועד הצליינות הנוצרית , הביאה בעקבותיה לעתים להתנגשויות ולמאורעות דמים בין מוסלמים לנוצרים , ולפעמים אף בין חוגגים מוסלמים רבים מערים שונות בארץ ישראל , כגון בין השכמים והחברונים ' .
|
|