|
עמוד:107
המסופקים לצרבי הבית של 3000 משפחות . כרגע יש שפע של מים בבריכה החדשה , ולבן נותק אחד הצינורות והמים נשפכים ארצה . העתון מוסיף , כי בתוואי הצינורות נחפרה מנהרה חדשה , אך בניגוד למנהרה עתיקה שהובילה מים מבלי להיזקק לכוח הלחץ , הרי שבזו יש צורך בכך , והמים מגיעים למנהרה 'בכוח לוחץ של גובה המים במקורם . ' אורך המנהרה 450 מ' והיא מסוגלת להכיל , 000 ו קוב מים , שיוכלו להשתמש בהם במקרה שתהיה תקלה בצינורות במשך 3 ימים . המים מגיעים בצינורות מ'עיךדלח , ' עין עיטם ועין פרג'ה . עין דלח סיפק מים לכפר ח'דר וגם עתה הניחו צינור אל הכפר . מהמקום שבו נפגשים הצינורות הבאים מהמעיינות , מוביל צינור חרס — בנתיב הקדום — עד בית לחם . מבית לחם נכנסים המים למנהרה , וממנה יוצאים שני צינורות המספקים מים למחנות הצבא ולכפרים הסמוכים . צינור שארכו ו ו ק '' מ , הפועל על פי חוק הכלים השלובים , עובר מבית לחם וער בריכת הסולטאן ועד המסגד ( הצינור הקורם הונח בשיפוע אחיד , ולכן ארכו היה גדול יותר 24— ק"מ . 177 ( בראשית תקופת המנדט הבריטי מציין מסטרמן , כי במרוצת המאה ה 19 נעשו נסיונות רבים מצד השלטונות התורכיים לתקן את 'המוביל הנמוך' לתועלת תושבי ירושלים , אך תושבי בית לחם שרצו במים לעצמם חיבלו בו מירי פעם . בעקבות הבצורת הקשה ב 900 ו , ניסו התורכים ב 901 ו , בעזרת מהנדס יווני , לקדם את העניין . תחילה הביאו מים במיכלים ברכבת מבחיר . כעבור 4 חודשים הותקן קו של צינורות ברזל ( בקוטר 4 אינטש ) שהביאו מים ישירות מוואדי ארטס לירושלים . מאגר עבורם שימשה המנהרה של אמת המים העתיקה . המים הצטברו שם בלילה לשם אספקתם למחרת . כך אפשר היה לספק עד 40 , 000 גלון מים ליום לירושלים . זרם המים הגיע לגיא בן הינום ומשם אל אחד משערי הר הבית , ואילו עדפי המים הופנו לבורות שעל הר הבית . התושבים הורשו למלא את פחיהם , תמורת תשלום מסוים , ליד שני ברזים שנקבעו בכניסה להר הבית . היתה זו התקרמות מה , אך היא באה מאוחר במקצת . שנים רבות לפני כן , לפחות ב 3 הזדמנויות , הגישו האנגלים לתורכים הצעות לשקם עבורם את המובילים העתיקים , ללא תשלום , כאקט של פילנתרופיה , אך התורכים דחו אותן . גם הצינורות שהונחו ב 901 ו לא החזיקו מעמד זמן רב ומידי פעם היה צורך לתקנם ולשקמם . ב 1907 מוסר העתון 'ההשקפה , ' בי הצינורות שהונחו לפני מספר שנים התקלקלו ואי אפשר להשתמש בהם במצבם הנוכחי . הפחה הנוכחי ( אקרם ביי ) שוב עושה נסיון לחדש את הזרמת המים מבריכות שלמה בצינורות . נראה כי בשנים 1906 ו 1907 שוב התגבר המחסור במים בעיר . ב 906 ו מוסר העתון 'ההשקפה , ' כי מרוב בורות המים בעיר כבר אזלו המים , וכי יהודי ירושלים העניים , שבדרך כלל אין הפרוטה מצויה בכיסם אף לקנות לחם , צריכים עתה לקנות גם את מימיהם בכסף מלא . ב 1907 אנו קוראים ב'השקפה , ' כי נכבדי העדה היהודית בירושלים החליטו להביא מים מהמעיין שליד בתיר , ברכבת ; מתחנת הרכבת נתכוונו להעבירם בצינורות אל הבריכה שליד בתי מונטיפיורי , ומשם בעגלות לכל השכונות והחצרות שמחוץ לעיר ובעיר . כעבור כחודש חוזר העתון ומציין , כי עומדים לסיים את בניית הבריכה וצינורות המים כדי שאפשר יהיה להביא את המים מהמעיין שליד בחיר . . 177 השקפה , ב-ג בשבט תרס"ג , שנה שלישית , גליון ג , עמי . 178 . 18 מסטרמן , היגיינה , עמי . 179 . 61-60 השקפה , כ"ז באלול תו ס"ז , שנה שמינית , גליון עה , עמי ג . . 180 שם , יי בכסלו תרס"ו , שנה שביעית , גליון יד , עמי ג . . 181 שם , י"ג בתמוז תרס"ז , שנה שמינית , גליון עה , עמי . 182 . 3 שס , כ"ט באב תרס"ז , שנה שמינית , גליון פח , עמי . 2
|
|