|
|
עמוד:56
מסחרית . הם בוחרים באחד מעמיתיהם לראש האיגוד שלהם ומעניקים לו את התואר שיח . ' ברשותו מופקדות חותמות האיגוד ומינויו הוא לכל ימי חייו . כל הסכסוכים מובאים להכרעת השיחי והחלטתו היא סופית ; בשיפוט משתתפים כולם , אך את העונש קובע השיח . ' רוב העבודה היא עבור לבוש הפלאחים והבדווים , ובמיוחד עבור נשותיהם . הצבע הכחול הוא השולט , אם כי יש גם צבעים אחרים , כגון גוונים שונים של ירוק . את הצבע מכינים על ידי עירוב אינדיגו עם סודה וגיר . וורן מרחיב את הדיבור על דרך הייצור של הצבע ועל תהליך הצביעה . את האינדיגו מייבאים סוחרים יהודים מאירופה — וללא תשלום מס , אם הוא נצרך בעיר . מין ירוד של אינדיגו גדל בעמק הירדן ומובא משם , אך שימושו מועט עקב נחיתותו . מלאכה אחרת שהיתה קיימת בירושלים היתה עיבוד עורות . זטצן מספר , כי בעיר בית חרושת המעבר עורות בבל הצבעים ותוצרתו משמשת לייצוא . מועסקים בו כ ס 2 בעלי מקצוע וב 20 שוליות — בולם מוסלמים . בית החרושת שוכן מול 'בנסיית הקבר' ומפיץ ריח רע בסביבתו , כי עקב המחסור במים קשה לסלק את בל הפסולת והרם . בית החרושת הוא לצנינים בעיני הנוצרים , ולדעתם מיקמו אותו המוסלמים במתכוון במקום זה . טרנר ( 1815 ) מוסר אף הוא , כי מנזר 'פטרוס הקדוש , ' חורבה של בנין גדול במרחק של כ 100 צעדים מדרום מזרח ל'כנסיית הקבר , ' המצוי בבעלות תורכית , משמשת לבית בורסקי . גם רובינסון ( 1838 ) מציין , כי קיים בית בורסקי גדול ממזרח לכניסה ל'כנסיית הקבר . ' כמפעלי הסבון והשמן כן גם המפעל הזה הוא מפעל פרטי הנמצא בירי המוסלמים . שטראוס חוזר ומוסר , כי מדרום ל'כנסיית הקבר , ' מעבר לרחוב צר , נמצאים שרידי בית החולים של אבירי מסדר סט . ג'ון . במה מבנים עדיין עומדים על תילם , והבנסיה נשתמרה היטב . במבנים אלה שוכן מפעל לעיבוד עורות ובבנסיה מתנשאת ערימת פסולת לגובה רב . בסוף שנות ה 70 נמסר , כי בתי הבורסקי בעיר ( במו גם המשחטות ) הועברו אל מחוץ לחומות העיר . תעשיה חשובה בירושלים שעסקו בה הנוצרים , היתה תעשיית מזכרות וחפצי קודש . זטצן מספר , כי בעלי מלאכה נוצרים מבינים מחרוזות ואחרים מייצרים צלבים מצדפים , מעצמות וכיוצא בזה . הוא מספר בי בעיר מייצרים גם נרות — בעיקר לצרכי המנזרים והכנסיות . רובינסון ( 1838 ) מוסר אף הוא , כי המפעלים העיקריים של הנוצרים , הן בירושלים והן בבית לחם , מייצרים מזכרות שונות למכירה לצליינים . אולין ( 1840 ) מציין , כי תושבים רבים מתפרנסים ממכירת מזכרות המיוצרות , לדבריו , בעיקר בחברון ובבית לחם . זטצן מוסר , כי בירושלים כ 50 צורפי זהב וכסף — כולם נוצרים . כמה מהם יוצאים לעבודה לאזור שמסביב ירושלים וחדשים אחרים בשנה אף לכרך ולא סלט . ישנם גם כ 20 נפחים ושני שענים נוצרים . עוד מספר זטצן , כי בוותיק במנזרי העיר , סן סלבדור של הפרנציסקנים , מצויים בתי מלאכה לעבודות הדרושות למנזר : נגריה ונפחיה וכן טחנת קמח ותנורי אפיה . עם זאת , עיקר כלכלת ירושלים ( הנוצרית , כנראה ) תלויה בתנועת הצליינים . שטראוס ( בשנות ה ( 40 מציין אף הוא , כי התעשיה בעיר אינה אלא של מלאכות פשוטות ביותר . . 10 וורן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 512-509 על עבודת , rryjyrr ראה 1 מיוחס ( בתוך ? . לונץ , לוח לתרס"ז , יב , עמי . ( 53-49 . 11 זטצן , ב , עמי ; 22 טרנר , ב , עמי . 12 . 269-268 רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי . 96-95 ג . 1 שטראוס , עמי ; 221 נוימן ( עמי ; 222 בתרגומו של גת , עמי ( 56 מציין אף הוא עדיין , בי בעיר מצוי מפעל עורות . . 14 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1880 עמי . 15 . 188 זטצן , ב , עמי . 17 . 23-22 אולין , ב , עמי . 16 . 138-137 רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי . 18 . 96-95 זטצן , ב , עמי . 23-22
|
|