גדעון דורון הקדמה: האקדמיה וסדר היום הפוליטי

עמוד:13

להנהגת הרשות המקומית . אך פחות משנה אחר כך , למרות שהמזכ"ל בפועל של ההסתדרות , חיים הברפלד , זכה בפריימריס במועמדות מפלגתו נגד יריבו עמיר פרץ , הוא מצא עצמו נאלץ להתמודד בבחירות להסתדרות כנגד חיים רמון , שבראש מפלגה חדשה - "רם - חיים חדשים להסתדרות" - המשיך יחד עם חבריו פרץ ושמואל אביטל לשרת את סיעת מפלגת העבודה בכנסת . וכך , כמו במודל קבלת החלטות המכונה "פח זבל , " שלפיו קודם יורים את החץ ואחר כך מציירים את מעגלי המטרה , אין ספק שגם להבא ייעשו ניסיונות להתאים את השיטה לתוצאות הרצויות . מטרת אוסף המאמרים בקובץ זה היא להאיר באופן מלומד את ההיבטים השונים של הרפורמה האלקטורלית ברמת הפריימריס וברמת הבחירה הישירה לראש הממשלה - היבטים שטרם עלו לדיון בציבור , כאמור , או שעלו באופן חלקי ולא מסודר . ככלל , מצביעים המאמרים על הסיכונים והעלויות הכרוכות באימוץ הרפורמות , ועל מרכיבים שונים שיש לקחת בחשבון בעת הפעלתן . הם מצביעים על מורכבות נושא הרפורמה והקושי לחזות את מהות האפקטים העתידיים על החברה והפוליטיקה והשלכותיהם . מבנה הספר כל המאמרים בקובץ זה נכתבו בשבילו במיוחד , ומטרתם להאיר את ההיבטים השונים של הסוגיות העומדות לדיון . המאמר הראשון , בחלק מקדים זה , הוא מאת בועז שפירא מאוניברסיטת תל אביב , והוא סוקר ומתאר את כל השינויים , גדולים כקטנים , שנעשו בשיטת הבחירות הישראלית מאז קום המדינה . מטרת המאמר להכניס את הקורא לקונטקסט האמפירי של הרפורמות ולמקד את תשומת לבו במשמעויות הפוליטיות שלהן . השער הראשון מציג בפני הקורא תמונה כללית של הבעיות הכרוכות בשינוי שיטות בחירה , במימד ההשוואתי והעיוני . המאמר הראשון הוא פרי עטם של אשר אריאן ורות אמיר מאוניברסיטת חיפה , ובו היבט השוואתי של השיטות השונות הנהוגות בדמוקרטיות , תוך הדגשת הנסיבות שהביאו לשינויים . המאמר מכניס את הקורא לנושא ברמה האמפירית , ועל רקע זה כבר מאפשר להסיק מסקנות ראשונות לגבי ייחודיות הרפורמה שהונהגה בישראל . במאמר השני מציג החתום מטה את הבסיס העיוני לכינון שיטות בחירה במדינות דמוקרטיות ואת התוצאות שניתן לצפות מחיבור ( אגרגציה ) של העדפות הבוחרים בשיטות השונות . הידע המוצג מבוסס

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר