האיסור על ישיבת יהודים בעיר וקהילא קדישא דבירושלים

עמוד:28

שני החכמים האלה היו מתלמידיו של רבי מאיר , שהיו מוסרים מתורתו והולכים בדרכיו . הם חכמים שהיו מצרפים את אומנתם לתורתם , מחמירים בהלכות טהרה ובדרכי פרישות ומהדרים בקדושת ירושלים , ומשום כך נתכנו בתואר 'קדושים . ' לשני אלה , הידועים לנו בשמותיהם , יש לצרף עדויות שונות על חכמים אחרים באותו דור המכונים 'אנשי ירושלים' או 'איש ירושלים 82 . ' ואף מצויות בידנו שתי כתובות יווניות , אחת מבית שערים ' 'לעזר בר ירושלים " , ' ואחת מירושלים . 'רבי שמואל מפריגיה . ' חכם זה ידוע לנו מהספרות המדרשית . הספרות התלמודית , לפי טיבה , מזכירה בדר ך כלל עדויות מעולמם של חכמים אולם מן הכתובות נראה שלא רק חכמים התגוררו בירושלים . ואף מסורת אחת הגיעה לידנו בתלמוד הירושלמי 861 'נחמיה איש [ כפר ] 87 שיחין פגע ביה ירושלמי אחד אמר ליה זכה עמי וגו . " מסתבר שהאיסור על ישיבת יהודים בירושלים לא בוטל גם בימי שלטונם של הסוורים , בסוף המאה הב' וראשית המאה הג , ' שעה ששררו יחסים טובים יותר בין עם ישראל למלכות רומי . אולם בימים אלו , שעה שמעמדה המדיני של היהדות התחזק , לא הקפידו השלטונות הרומיים על האיסור , וחבורה לא גדולה של חכמים ואחרים יכלה בדרך זו או אחרת להתגורר בירושלים , ואף ייתכן שעשו זאת תוך חירוף נפשות והסתכנות מסוימת . מימיהם של האמוראים בדורות הראשונים לא הגיעו לידנו כל ידיעות על קיומו של יישוב יהודי בירושלים . 81 ראה ספראי , קהלא קדישא , עמ' . 192-189 82 בבלי , פסחים קיג ע"א : שבת יב ע"ב ! יבמות נג ע"ב ; ירושלמי , סנהדרין ח ו , כו ע"ב ; סוטה ד ג , יט ע"ג ; בבלי , סנהדרין פח ע"א ; ספרי , תצא ריח ( עמ' 83 . ( 251 נ' אביגד , 'עונת החפירות השישית בבית שערים , ' ארץ ישראל , ד ( תשט"ז , ( עמ' ; 98 מ' שובה וב' ליפשיץ , בית שערים , כרך שני : הכתובות היוניות , ירושלים תשכ"ז , עמ' . 73 כך נראית לי הקריאה . אביגד ומהדירי הכתובות היווניות קראו אחרת ; ראה תעתיק שם . 85 C // , II , No . 1414 84 פסיקתא דרב כהנא , פסיקתא שובה 370 י דברים רבה ב כד . 86 ירושלמי , פאה ח ט , כא ע"ב ; שקלים ה ו , מט ע"ב . לא מן הנמנע שזו מסורת קדומה . 87 כך _בכ"י רןמא ובספר 'והזהיר' לפרשת תשא 88 . 224 כלומר , תן לי צדקה . בספרות הארצישראלית משמש הפעל 'זכה' במובן של נתינת צדקה . 89 מ' מרגליות , 'לבעיית קדמותו של ספר סדר אליהו , ' מ"ד קאסוטו ואחרים ( עורכים , ( ספר אסף , ירושלים תשי"ג _, עמ' , 390-320 טוען כי המדרש האמור קדום ונתחבר בדור הראשון של אמוראים . מתוך דברי הספר הוא מבקש להוכיח שהמחבר ישב בירושלים ' בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני חכמים' ( פ"י ; 49 שם ; 51 פט"ז ; 80 פכ"א . ( 122 אף על פי שקדמותו של הספר נראית לי ( אם כי לא באותה מידה שטען מרגליות , ( ספק גדול אם אמנם אפשר ללמוד מדברי בעל המדרש על קיום 'בית מדרש גדול' בירושלים בדור הראשון או השני של האמוראים . בעל סדר אליהו רבה מעיד על עצמו שהוא 'מיבנה גדולה אני מעיר חכמים ורבנים' ( סדר אליהו זוטא , א , עמ' . ( 167 גם אם מצינו הדים עמומים ליישוב יהודי כל שהוא ביבנה לאחר מרד בר כוכבא , בוודאי ובוודאי לא היה באותם הימים 'יבנה גדולה עיר חכמים ורבנים . ' על כורחנו , לא נקט הדרשן אלא לשון מליצה והזכיר את בתי המדרשות לתפארת שהיו בירושלים וביבנה .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר