|
|
עמוד:447
שהיא גם הרביעית במספר בין שבע גבעות בטופוגראפיה האידיאלית של רומא החדשה , בהקבלה לשמש , שהיא הרביעית בשבעת הכוכבים . במרכז הגיאומטרי המדויק של קונסטנטינופוליס ובטבורה בנה קונסטנטינוס קודם לכן מרטיריום אחר , המוקדש לקדוש המקומי של העיר , אקאקיוס . כך מספר לנו ניקולאוס !? סאריטס , בפרק הראשון של חיבורו , המוקדש לתיאור 'כנסיית השליחים הקדושים , ' שנכתב במאה הי"ב . מסאריטס ממשיך ומספר שבטרם הסתיימה בנייתה של 'כנסיית השליחים הקדושים , ' הובאה גופתו של הקיסר קונסטנטינוס לכנסיית אקאקיוס , ורק מאוחר יותר , בזמן שלטונו של קונסטנטיוס , 'בנ 1 השני והאמצעי , ' הועברה גופתו למקומה הקבוע בכנסיית השליחים . לידיעה הזאת יש אישורים עקיפים גם בכתבי היסטוריונים קדומים יותר , כגון פרוקופיוס" וסוקראטס " . מן הידיעות האלה , הקשורות בקונסטנטינוס ובעיר בירתו קונסטנטינופוליס , אנחנו לומדים על יחסו של אותו קיסר לירושלים , עיר צליבתו , קבורתו ותחייתו של המשיח ו המסורת של בניית מבנים ומצבות זכרון לגיבור ( heroa ) במרכז עירו היתה מוכרת לקיסר קונסטנטינוס וחביבה עליו . הוא עצמו רק היסס אם לקבוע את קברו במרכז הגיאומטרי של עירו קונסטנטינופוליס או במרכזה האידיאלי , וייתכן שההפרדה בין שני המרכזים היא פתרון לעיר שקבורים בה גם הקדוש המקומי וגם מייסדה . ירושלים היתה בנויה במתכונת של עיר רומית — איליה קפיטולינה — עם מרכז שכבר נקבע לפני כן , הוא הפורם בקירבת הצטלבות הרחובות הראשיים . 25 סביר להניח שקונסטנטינוס בנה את כנסיית הקבר והתחייה במקום שבנה כדי למלא אחר המסורת של בניית ה'הר 1 א 1 ן' של גיבור ומייסד העיר במרכזה " . מרכזיותה של כנסיית הקבר בולטת גם בתיאור ירושלים שנתגלה בשנת 1986 בעבר הירדן , ברצפת הפסיפס של כנסיית סטפאנוס הקדוש באום אל ךסס , המתוארכת למאה הח 27 . ' אף על פי שתיאורי עשרים וחמש הערים שבפסיפס זה ממוקמים במסגרת כפולה , סביב דגם שטיח של שריגי גפן מאוכלסים , נשמרת עדיין זיקה מסוימת למפה : בסידור הערים ניכרת השאיפה להתחשב במקומן הגיאוגראפי היחסי . עם זאת , המבחר והסטיות מן המציאות הקרטוגראפית מצביעים על מגמתיות מקבילה לזו של מפת מידבא . גם כאן , תיאור ירושלים הוא המפתח לפיענוח הסמליות 21 דברי f . Cumont כפי שהם מובאים אצל גראבאר ( לעיל , הערה , ( 17 עמ' , 231 הערה . 1 lelkirche : zwei Basiliken Konstantim , II . Teil , kirche ' , A . Heisenberg _, Grabeskirche und Apos- Nikolaos Mesarites , 'Die Beschreibung der Apostel- 22 23 Leipzig 1908 , p . 10 פרוקופיוס , על הבניינים , 21 , 4 , 1 ( עמ' 24 . ( 53 סוקראטס , 38 , 11 , HE ( טור . ( 329 " אביגד , העיר העליונה , עמ' 213 ואילך ; נ' אביגד , ' תאריך הקארדו בירושלים , ' הקונגרס הארכיאולוגי השמיני בישראל , תקצירי הרצאות , ירושלים , 1981 עמ' ; 38 י ' צפריר , 'מתי נבנה הקארדו בירושלים , ' שם , עמ' . 39 26 מעניין לציין שברומא נמנע הקיסר כדר ך כלל מבנייה בין חומות העיר , בוודאי שלא בפורום או בקירבתו , וזאת כידוע מסיבות פוליטיות . ראה : derts , Munchen 1979 Roms friihchristliche Basiliken des 4 . Jahrhun- Harmondsworth 1975 , pp . 39-96 ; H . Brandenburg , mer , Early Christian andByzantine Architecture , R . Krauthei- . _57 e / a"o , Jerusalem 1994 Mayfa _' ah , I : Gli scavi del complesso di Santo M . Piccirillo and E . Alliata , Umm al-Rasas — " וראה גם : ב' רחמילביץ , 'המסגרת הטופוגרפית של פסיפס סטפנוס הקדוש באום א רסס ותרומתה להכנת פסיפסי הערים בעבר הירדן , ' עבודה לשם קבלת תואר מוסמך , ירושלים תשנ"א .
|
|