|
|
עמוד:420
קירילוס קירילוס , הבישוף השלישי של ירושלים לאחר ימי קונסטנטינוס , מונה לכהונתו בשנת , 348 כנראה בתמיכתו של המטרופוליט מקיסריה , אקאקיוס , שהיה מקורב לזרמים אריאניים . על חייו של קירילוס אנו יודעים מעט . הוא נולד כנראה בירושלים או בסביבותיה בשנת 313 לערך . בתקופת כהונתו רבתה התחרות בין קיסריה לירושלים , ובעטיים של סכסוכים כנסייתיים אף הוגלה שלוש פעמים . הוא השתתף בוועידת ק ונסטנטינופוליס בשנת 381 ומת בשנת . 386 / 7 עמדתו התיאולוגית של קירילוס בשאלה הגדולה שהסעירה את הרוחות במאה הד , ' בעיית הקשר המהותי בין האב לבן באלוהות זהה כמעט לעמדה שגברה בניקיאה . כבר ביצירתו החשובה ביותר , הדרשות _ללןטכומנים ( דהיינו , המועמדים לטבילה , ( הוא מדגיש שהאב והבן דומים בכל על פי טבעם ( אך מבלי להשתמש בביטוי , homoousios האופייני לאורתודוקסים . ( שמונה עשרה דרשות אלו הן יצירתו העיקרית של קירילוס . הן נישאו כנראה לפני חג הפסחא של שנת 348 בכנסיית הקבר , ומוקדשות רובן ככולן להסבר , _symboiorrn כלומר , עיקרי האמונה . בכל דרשה דן קירילוס במושג אחר : הטבילה , האמונה , אחדות האל , האב , ההשגחה , ישו המשיח , התגשמותו של ישו , צליבתו וקבורתו , תחייתו , חזרתו _pxV באחרית הימים , רוח הקודש , תחיית המתים . קירילוס מעיד שעוד בימיו קיימת היתה מסורת סודית בעל פה בנוגע לענייני אמונה מסוימים , מסורת המועברת למאמינים בלבד ( לצורת סוד זו , שנעלמה לגמרי , כנראה , מעט לאחר מכן , קוראים החוקרים מאז המאה הי"ז בשם . ( _disdpiina arcani שיטתו התיאולוגית של קירילוס אינה מצטיינת בייחודה או בהעזתה הספקולאטיבית . הוא היה קירילוס ומבואות מצוי ב " pg , 33 , cols . 31-1272 דרשה ; 29 , vi קירילוס , קטכיזם , , 12 בסוף . על התופעה : _siic \ es \ Apocrypha , le champsdesapocryphes , II : esote ' riques dans le christianisme des premiers _, g . g . stroumsa 'Paradosis : traditions " אוסביוס , חיי קונסטנטינוס , . 32-29 , 111 ראה גם . 17 , 1 , tf £ , cmmTmTi ; 9 , 1 , // £ , _tMKipiD 12 על קירילוס , חייו , כתביו ומשנתו , ראה : קואסטן , פטרולוגיה , ג , עמ' , 377-362 ושם רשימה ביבליוגראפית מפורטת ; וכן , למשל : . 1930 , pp . 534-538 Histoire de la litte ' rature chre ' tienne , III , Paris A . Puech , וראה גם : Jerusalem ' , ds _, 11 , pp . 2683-3690 G . Bardy , 'Cyriiie de ריכוז של כתבי 133- 153 La fable apocryphe , Turnhout 1991 , pp . ; וכן בספרי ( לעיל , הערה , ( 8 עמ' . 143- 127 על דרשותיו של קירילוס ראה גם עיר שי , הפולמוס . בכלקדון לבין הזרמים המונופיסיטיים . אלה האחרונים היו חזקים יותר בחלקי הארץ האחרים , כגון סביבות עזה ; ואילו הכנסייה הירושלמית קיבלה על עצמה כבר במאה הה' את הקו הרשמי . הלחימה נגד המינויות השונות — בראש ובראשונה ב'אוריגניזם' של קבוצות נזירים ממדבר יהודה במאה הו' — גם היא מוצאת את ביטויה בספרות הירושלמית . למרבה הצער , לא שרדו כל כתבים פרי עטו של הבישוף מקאריוס שבימיו נבנתה כנסיית האנסטסיס ' ) התחייה ( ' במקום צליבתו וקבורתו של ישו " וירושלים הפכה נוצרית . כמו כן לא שרדה כל יצירה כתובה פרי עטו של מאקסימוס יורשו ; ואף אין ידיעות על חיבורים של שני בישופים אלו .
|
|