|
|
עמוד:412
כולם רוכנים ונוגעים בצלב ובשלט , תחילה במצחם ואחר בעיניהם , מנשקים את הצלב ועוברים הלאה ואין איש שולח יד לגעת . "" כמאתיים שנה אחרי אגריה מתאר אף אנטונינוס מאורע זה : כאשר מוציאים מן החדרון את הצלב הקדוש ... באותה שעה מופיע כוכב בשמיים ובא מעל המקום שבו נמצא הצלב , וכאשר מעריצים את הצלב עומד הוא מעליו , ושמן לברכה מובא בצלוחיות קטנות . בשעה שנוגע עץ הצלב בפתח הצלוחית הקטנה , מיד מבעבע השמן ופורץ החוצה , ואם אין סוגרים אותה , מיד הוא גולש כולו החוצה . משמוחזר הצלב למקומו שב אף הכוכב , ומשנסגר הצלב שוב אין הכוכב מופיע . לפנינו תיאור מדוקדק של טקס מאגי , מעוצב יפה , שיש לו כמה מרכיבים קבועים ? הוא נעשה ביום מסוים ( על פי תיאורה של אגריה , הוא נערך ביום השישי הקדוש , הוא יום הצליבה , ( לעת ערב , במקום קבוע ( בוודאי בעזרה הפתוחה לכיפת השמים , ( ולעיני קהל רב . הקהל עובר ומעריץ את הצלב הקדוש , המוחזק בידי הבישוף ונשמר על ידי הדיאקונים , וכל אותה שעה עומד כוכב מעל המקום . הכוכב מבטא את הנוכחות השמימית בטקס , וכל הנוכחים בו הנוגעים בצלב זוכים לגעת בקדושה והקדושה חלה עליהם . ואולם , אם אין די בכך , וכדי שיקחו עמם הצליינים לביתם מזכרת מוחשית ולא זיכרון שבלב בלבד , מביאים באותה שעה את צלוחיות השמן , והשמן חורג מתכונותיו הטבעיות ומגלה בכך את אמיתות הצלב שבו הוא נוגע . לפנינו תמצית תורת הרליקוויות , שרידי הקדושה הנוצריים . הצלוחיות האמורות , שעולי רגל נשאו בהן את סגולתה של ירושלים לארצות מושבם , אינן רק מוצג ספרותי בתיאורו של אנטונינוס . בכמה ערים באיטליה שמורות עד היום צלוחיות של זכוכית ושל מתכת , שחקוקה בהן תבנית כנסיית הקבר . הן מתוארכות למאה הו , ' ובוודאי הובאו מירושלים על ידי עולי רגל כאנטונינוס , ובתוכן שמן קדוש 'לשם ברכה . ' תיאורו של אנטונינוס מבטא את חוויית העלייה לרגל כמין חיפוש אחר המופלא , והוא מצביע על ההרגשה העזה של נוכחות על טבעית שליוותה את ירושלים ואת מקומותיה הקדושים . באותה מידה הוא מבטא את המימד החושני של העלייה לרגל , המתבטא ברצון לגעת בחושים בנושא הקדושה , להמחיש רעיונות תיאולוגיים מופשטים . את החיפוש הגובר והולך אחר שרידי קדושה ומזכרות קדושה יש לראות כחלק מן הצורך הזה . המאמין ההולך למרחקים , למקומות שבהם אירעו המאורעות הנשגבים , מחפש עדויות חומריות למאורעות אלו , עצמים הקשורים במושאי אמונתו . עצמותיהם או חלקי לבושם של קדושים מתפרשים כביטוי לנוכחות הקדושים עצמם , וכבעלי אותן סגולות כמו בעליהם . כמו לקדוש עצמו , כך לשרידיו ולעצמים שבאו עמו במגע יש עוצמה מאגית , ' ברכה , ' דהיינו , היכולת להגן על בעליו של החפץ מפני כוחות הרשע , המקבלים את ביטוים 101 אגריה , 102 . 2 , 37 אנטונינוס , איטינרריום = ) מסע אנטונינוס 103 . 20 , ( בעניין הצלוחיות האמורות , ראה : גראבר , אמפולות ; G . Vikan , Byzantine Pilgrims' Art , Washington DC . 1982 ; D . Barag , 'Glass Pilgrim Vessels from _, _קק 35-63 ; 13 ( 1971 ) , pp . 45-63 Jerusalem ' , Journalof Glass Studies , 12 ( 1970 ) ,
|
|