|
|
עמוד:391
טרק ארבעה עשר _עןלל _רגל נוצריים בתקופה הביזאנטית אורה לימור בתקופה הביזאנטית נעשתה ירושלים המרכז החשוב ביותר לעלייה לרגל גם בשביל הנוצרים והאבטיפוס לעלייה לרגל למקומות קדושים בכלל , כפי שהיתה בעבר בשביל היהודים . ירושלים היתה הבמה למאורעות היסוד של הדת הנוצרית , מאורעות הקשורים בימי חייו האחרונים של ישו , בצליבתו ובתחייתו . עולי הרגל נהרו אליה מכל עבר כדי לחזות במו עיניהם במקומות שבהם אירעו ההתרחשויות הללו ולחגוג את שחזורן , העלייה לרגל לירושלים נתפסה במחזקת את אמונתו של העולה וכממלאת צורך נפשי שלא היה בהתנהגות הדתית השיגרתית כדי לספקו . כמו דפוסי התנהגות דתית ותכנים דתיים אחרים — מסורות , טקסי תפילה , אדריכלות של כנסיות — כך עוצבו גם אופיה ודמותה של העלייה לרגל הנוצרית בתקופה זו ; וכמו בנושאים האחרים , ואף יותר מכך , כך גם לגבי העלייה לרגל מילאה ירושלים תפקיד מרכזי ומכריע ככור היתוך של סמלים , טקסים ותכנים . יתר על כן , העלייה לרגל הפכה את ירושלים מאתר ספרותי למרכז תרבותי , דתי וגיאוגראפי , לעיר מרכזית בעולם הנוצרי . תולדותיה של ירושלים כ'מקום קדוש' ותולדות העלייה לרגל אליה קשורות על כן זו בזו בקשר בל יינתק . העלייה לרגל הנוצרית , עם שהיא יונקת את השראתה מן העלייה לרגל היהודית ואף מתכוונת לאותו מקום , איננה מצווה דתית ואין עתים למילויה . ככלל , יש לראות בה תופעה ספונטאנית של אמונה עממית , שבאה למלא צורך נפשי של העולה , ולא חלק מן הדת הממוסדת . עם זאת , כבר מראשית קיומה של הדת הנוצרית תפסה העלייה לרגל מקום מרכזי בתפיסה הדתית ובהתנהגות הדתית של הנוצרי . לצד תפקידיה ההיסטוריים והחברתיים סימלה העלייה לרגל גם את מצבו של האדם בעולם הזה בכלל ' . חביבי , אזהירכם כגרים ותושבים , ' אומר פטרוס למאמיניו ( איגרת פטרוס הראשונה , ב : ( 11 האדם הוא גר ותושב בעולמו של הבורא , והחיים אינם אלא מסע שהמאמין צועד בו , בחפשו דרך להתקרב אל אלוהיו ואל תכלית קיומו . העלייה לרגל היא כעין הגשמה בפועל של ההכרה הנוצרית בארעיות קיומו של האדם בעולם הזה , והכינוי הלטיני לעולה הרגל הוא אכן ו על מושג העלייה לרגל , ראה : טרנר , דראמות , עמ' Encyclopaediaof Religion , ; 230-166 , . 327-338 'Pilgrimage _קק ;> _0 , 1987 , טרנר , דימוי ; _סמפשון , עלייה לרגל , הנט , צליינות ; וילקינסון , אגריה ; הנ"ל _, צליינים ; xonquete arabe , Paris 1985 _d'Onent : Histoire et geographiedes origins a la p . _Maraval , Lieux saints et pekrmage ולאחרונה ראה תרגום עברי : לימוד , מסעות ארץ הקודש . נ על מקורותיה של העלייה לרגל הנוצרית , ראה : הנט , מסעות ; טרנר , דימוי , עמ' . 105 הנט מצביע על מקורותיה של העלייה לרגל במסעות תיירות מלומדת באימפריה הרומית , ואילו טרנר עומד על מקורותיה בעלייה לרגל היהודית . וראה : וילקן , הארץ הקדושה .
|
|