|
עמוד:311
זה , שחלקו מפנים לקו חומת איליה לא היה , לפי דעתי , אלא הוויה פרטוריה — דרך האורך של מחנה הצבא לשעבר — חיבר את כנסיית הקבר עם כנסיית ציון . בתקופה הביזאנטית נודעה לו חשיבות מיוחדת מכיוון ששימש כדרך התהלוכות העיקרית בין שתי הכנסיות החשובות של העיר . על התהלוכות בין כנסיית הקבר וכנסיית ציון אנו קוראים הרבה בתיאורי אגריה . בחג השבועות , דרך משל , היא מספרת : 'אבל ביום הראשון של הפסחא , לאחר שנסתיימה תפילת הערב באנסטסיס , כל הקהל מובילים את האפיסקופוס , תוך שירת מזמורים , אל ציון . וכאשר הם באים למקום הם קוראים מזמורים המתאימים ליום ולמקום " . ' ... ידיעות חשובות מביא הנזיר סטרטגיוס ממר סבא , המתאר את חורבן ירושלים בידי הפרסים . " חיבורו מורכב מארבעה חלקים עיקריים : סיפור הכיבוש והחורבן , סיפור הגלות בפרס , איגרת זכריה הפטריארך הגולה מפרס לירושלים , ורשימת המקומות שמהם אסף ובקרבתם קבר תומא בירושלים את גוויות הנרצחים . כנספח מצורף גם סיפור החזרת הצלב הקדוש בידי הראקליוס . עניין מיוחד יש לנו בתיאור הובלתו של זכריה הפטריארך השבוי אל ציון : ועכשיו אספר לכם אחים : מה אירע כאשר קהו חרבות הפרסים מן ההרג ונחו מכעסם מעט ואסרו את האנשים אשר נשארו ולקחו את הפטריארך ( בטרק ) והכניסו אותו לציון ( צהיון _, ( בשער אשר בו נכנס המשיח אל התלמידים . ונכנס הרועה החסיד והפרסים היו מובילים אותו חבוש כמו שודד , ולא נכנס לציון כאשר נכנס המשיח , רוכב על חמור והעם מהללים אותו , אלא נכנס קשור . ולא היו שם נערים משבחים , אלא הכל היו מקוננים ובוכים עליו ולא היו אומרים ברוך הבא בשם האדון , אלא הוא היה מוכה בשבטים , כפי שציווה אלוהים ופסק להם זאת . ולא פרשו לו על הארץ את בגדיהם , אלא היו מרטיבים את האדמה בדמעותיהם , ולא היו נושאים לפניו ענפי תמרים , אלא היו מנופפים את חרבותיהם השלופות עליו . ולא כיבדוהו בענפי הזיתים אלא השפילוהו בעלילותיהם עליו . הוי שער ציון ( באב צהיון , ( כמה פורענויות נכנסו בך . הוי שער ציון , הצלב הנכבד נכנס בך פעמיים , משום שבעבר נכנס הצלב עם המשיח ועכשיו יוצא הצלב בה ( בו ) עם הרועה הפטריארך זכריה האסור . ישוע ( יסוע ) המשיח נכנס אל גולגותא ( ג'ולג'ולה ) וזכריה יוצא מגולגותא . המשיח יצא כשהוא נושא את הצלב וזכריה יצא כשהוא מקונן על הצלב . המשיח יצא אל הצליבה כדי להושיע את העולם , זכריה הפטריארך הוצא כדי להושיע את עיר המשיח הקדושה . ובשער אשר ממנו יצא המשיח אל הצליבה , ממנו זכריה הפטריארך יעלה אל הר הזיתים ( טור א זיתון ) עם כלל השבויים , וישב על ראש ההר הקדוש ההוא . " התיאור , כדרכו של מחבר זה , רווי מליצות ודברי מוסר . על כן קשה להבדיל אם בכל מקרה שבו נזכרת 'ציון' הכוונה היא אל ציון הכנסייה , ציון ההר , או ציון העיר — ככינוי כללי לירושלים . כמה . ventum fuerit _, dicuntur ymni apti diei at loco episcopum cum ymnis in Sion ducet . ubi cum missa lucernarii , id est de Anastase , omnis populus Sane dominicia die Pascha post ; 5-4 , 39 , / 7 * 7 J / r תהלוכות דומות התנהלו גם ביום השמיני לפסחא ובחג השבועות , שם , . 3-2 , 43 ; 2 , 40 על 'פולח ן התחנות' והתהלוכות בירושלים ראה באלדווין ( לעיל , הערה . ( 21 lu גאריט , כיבוש ירושלים , נוסח גיאורגי : הנ " ל , כיבוש ירושלים , נוסח ערבי . _uopun 7 על פי כתב יד ערבי , ותיקן , 697 ראה גם : צפריר , ציון , עמ' . 160-158 תורגם ביד ח' בן שמאי . גאריט , כיבוש ירושלים נוסח גיאורגי , , csco , 202 ) , 10-1 , xin עמ' , 34-33 תרגום , עמ' ;( 23-22 גאריט כיבוש ירושלים , נוסח ערבי , 10-1 , xin ( כ"י ותיקן , csco , 347 = 697 עמ' ( 167-166 ומקבילותיו
|
|