|
עמוד:276
לגאולה דרך בניית המקדש , אולי באותם הימים " . סביר להניח כי צודקים הסופרים הנוצריים המספרים על תנועה של התנצרות בקרב היהודים לאחר הכישלון ומפלת יוליאנוס , אך אין אנו יודעים מה היתה ההשפעה על הקהילה הירושלמית עצמה . דומה כי הנוצרים דאגו מאז לסלק את הר הבית עצמו ( להבדיל מחומת ההיקף שלו ) ממפת הצליינות הנוצרית , ולהופכו למקום חרב וריק ; ושמא מאז בחרו היהודים בכותל המערבי של חומת הר הבית כבמקום השכינה . סביר להניח כי כבר בדורות אלו השתדלו היהודים להתיישב סמוך ככל האפשר לכותל ולהר הבית , כפי שאמנם אירע בדורות מאוחרים ; אך אין להשערה זו כל הוכחה . במחצית הראשונה של המאה הה' התירה אודוקיה ליהודים לשוב ולהתפלל במקום מקדש שלמה בירושלים , והדברים עוררו התלהבות כמעט משיחית בין יהודי ארץ ישראל . על הפרשה הסתומה הזאת מסופר בביוגראפיה הסורית של הנזיר בר צומא מנציבין . הנזיר הקנאי ותלמידיו נטרו איבה לקיסרית הגולה על שנטתה חסד ליהודים , והתלמידים אף הסתבכו בתגרה עם מספר גדול ( לפי המקור — מאה ושלושה אלפים ( ... של עולי רגל יהודים , לובשי שחורים , שבאו לפקוד את חומת הר הבית בחג הסוכות . אולי היה ברשות זו שמימי אודוקיה משום עידוד ליהודים להרבות את נוכחותם בירושלים . המימצא הארכיאולוגי מעיד על ריבוי נוכחות כזה , לפחות במה שקשור לצליינות ולעלייה לרגל . תעשיית המזכרות שנמכרו לעולי הרגל מעידה על כך . בין המזכרות הפופולאריות ביותר היו בקבוקים מצולעים מזכוכית שנמכרו לעולי רגל נוצריים , ועל דפנותיהם עוטרו בדפוס צלבים , תבנית הקבר הקדוש וכוי . ייתכן שבמקורם נועדו לשמש כמיכלים של שמן קודש מירושלים . על חלק מאותם בקבוקים מצויות גם מנורות של שבעה קנים . זוהי עדות ברורה כי מספר היהודים שביקרו בירושלים היה גדול עד כדי כך שהיה משתלם מבחינה כלכלית לייצר עבורם בקבוקים מיוחדים " . זהו אולי הרקע להזכרתם הנוכחות של יהודים ( ושומרונים ) בירושלים בימי אנסטאסיוס ויוסטיניאנוס , במחצית הראשונה של המאה הו , ' בספר 'חיי סבא' של קירילוס מסקיתופוליס . סמוך להר הבית התגלו בניינים שעל משקופיהם מנורות בנות שבעה קנים . באחד המקרים צוירה המנורה על גבי צלב , שהיה חקוק באבן קודם לכן וטויח " . האם אפשר להניח כי בתים אלו היו בתיהם של יהודים שרכשום בכסף מידי הנוצרים , במקום שהיה יקר ללבם במיוחד , סמוך להר הבית ולכותל המערבי ? כפי שנראה להלן , ניתן להציע לפחות עוד שני פירושים שונים למימצא זה . מימצא אחר שתוארך בראשונה לתקופה הביזאנטית היא רשימה של שמות יהודיים , אולי של עולי רגל , שהתגלתה בחדר במחכמה המוסלמית , סמוך לפינה הצפונית המערבית של הר הבית " . אבל ייתכן כי צודקים הספקנים , הטוענים שקשה לתארך רשימה זו לתקופה הביזאנטית דווקא , ואולי מדובר בתקופה מאוחרת יותר " . 91 מזר , החפירות , סקירה שנייה , עמ' 92 . 21-20 נו , ברצומא _, ( 1914 ) עמ 25-118 ' ו ; הנ"ל , אחריבר צומא . 45-63 " / G / _aM 5 ( _Mrf / e _5 , 12 ( 1970 ) , pp . 35-63 ; 13 ( 1971 ) , D . Barag , 'Glass Vessels from Jerusalem ' , Journal 93 . _קק 94 קירילוס מסקיתופוליס , חיי סבא , 57 ( עמ' . ( 154 95 ב' מזר , 'החפירות ליד הר הבית , ' קדמוניות , 20-19 ( תשל"ב , ( עמ' ; 88-87 _בן רב , חפירות הר הבית , עמ' . 266-264 96 א"לסוקניק ' , הכתובות היהודיות בהר הבית , ' ציון — מאסף החברה הא"י להיסטוריה ואתנוגרפיה , ירושלים תר"ץ , עמ' . 140-139 וראה לעיל , ספראי , עמ' "' . 259-258 מ' בן דב ' , כתובות עבריות חקוקות באבן מהר הבית
|
|