|
|
עמוד:241
פרשת _יוליאנוס במשך קרוב לשלוש מאות שנה , למן חורבן ירושלים בשנת 70 ועד ראשית שנות השישים למאה הד , ' לא החזיקו היהודים בירושלים אלא לשעה קצרה , וספק אם הגיעו לידי תחילת בניית המקדש . גם בשעת מרידות , כמרד היהודים בימי טריאנוס " , מרד בר כוכבא והמרידות המאוחרות , לא עלה 8 ראה המעשה בעלייה לרגל לירושלים בימי רבי אליעזר בן שמוע בקהלת רבה יא א . ' תנחומא ( מהדורת בובר , ( שמות י ( ג ע"ב ;( שמות רבה ב , עמ' ; 104 מדרש תהלים יא ג ( ג ע"א . ( דב _, 'כתובות עבריות חקוקות באבן בהר הבית ובסביבתו , ' קתדרה 40 , ( תמוז תשמ"ו , ( עמ' 14 . 18- 16 ראה במיוחד : אגדת בראשית , כג ( מהדורת באבער , עמ ' . ( 48-46 10 תנחומא ( מהדורת בובר , ( וישלח כא ( פז ע"ב ;( מדרש תהלים קככ ו ( רנה ע"א 11 . ( ירושלמי , מעשר שני ה ב , נו ע"א , והפסוק שעליו 15 עדויות שונות רומזות על אירועים שונים בירושלים בימי מרד טריאנוס ב'פולמוס של קיטוס , ' כגון העמדת פסל לעבודה זרה בתחום המקדש ( משנה , תענית ד ו ו וראה דברי הסופר הסורי נוצרי בר צליבא מסתמך . 12 עמד על כך לראשונה בכר ( לעיל , הערה , ( 6 חלק א , תל אביב תר"ץ _, עמ' 13 . 105 מזר , החפירות : סקירה שנייה , עמ' ; 21-20 וראה : בן בפירושו לחזון יוחנן , לעיל , עמ' 20-19 ושם הערה . ( 25 כרם , אין בידנו עדות של ממש עד כמה החזיקו יהודים בירושלים בימים אלו . לעולי הרגל לאחר החורבן " , ולמסורותיו של רבי פינחס על עלייה לרגל לירושלים בימיו הוא . בשם בן דורו המבוגר של רבי פינחס , רבי אחא , נמסר : 'לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש , שנאמר "הנה זה עומד אחר כתלנו" ( שיר השירים ב ט ' . ' ( נמסרו גם מאמרים של חכם זה בשבח השבטים העולים לירושלים , שכן בזכות עלייתם תיבנה העיר , והוא אף המלמדנו כי בית המקדש עתיד להיבנות לפני חזרתה של מלכות בית דוד ועשיית משפט באומות העולם " . ושיערו חוקרים כי רבי אחא נוקט עמדה כלפי הרעיון של בניית בית המקדש בידי יוליאנוס ההלני , אף על פי שלא חזרה עדיין מלכות בית דוד . 12 לעדויות על עלייה לרגל בתקופה זו יש לצרף את הנוהג שהזכרנו לעיל ( עמ' , ( 33 , 22 להקיף בשעת הביקור בירושלים את חומות הר הבית ושעריו . נוהג זה , כמסתבר , משתקף בכתובות שנמצאו חקוקות בחומה או בשערים . אחת מהן שייכת למאה הד . ' בחפירות שליד הפינה המערבית הדרומית של הר הבית , בנדבך ה 15 מתחת ל'קשת רובינסוך , מצאו חקוק על אחת מאבני הכותל המערבי , במידת מה של אי דיוק , את הפסוק ( ישעיהו סו ד : ( 'וראיתם ושש לבכם ועצמותףכ ] ם כדשא [ תפרחנה . ' [ החופרים מעלים אפשרות לקשור כתובת זו בראשית בניית ירושלים והמקדש בימי יוליאנוס בשנת . 363 הנחת החופרים סבירה מבחינה סטרטיגראפית ומבחינה פליאוגראפית כאחת , ובצדק מצביעים הם על כך שפסוק זה נדרש הרבה לענייני גאולה . אולם אין כל הכרח לקשור את החקיקה החפוזה , הבלתי מדויקת והמקוטעת , על גבי כותל חיצוני ולא באחד השערים , עם ההתעוררות והתקוות המשיחיות שגאו משנדמה היה כי בקרוב תוחזר העטרה ליושנה . בשעה שתחום המקדש היה בידי ישראל , ולו לשעה קצרה , אפשר היה לחקוק פסוק הקשור לגאולה במקום נאות ולא לקטעו בצורה שעיקרם של הדברים חסר : הרי חסרה מלת המפתח ' תפרחנה ! ' קרוב יותר לראות את החקיקה כמעשה של עולי רגל המקיפים את חומות הר הבית וחוקקים בחיפזון , ואולי אף בסתר או בסתר למחצה , פסוק המבטא את תקוותם ואמונתם .
|
|